עדן אלנה

עדן אלנה Standing Ovation

אקס פקטור עונה שלישית

3.5/5

אני הולך עם משה פרץ: אפשר כבר עכשיו לסגור את הבסטה. לוותר על המשך העונה השלישית של אקס פקטור. לחסוך את דרך הייסורים של הצופים, הנאלצים לספוג מניפולציות של עריכה וטונות של פרסומות. נמצאה הזוכה: שמה אדן אלנה. היא בת 17, מגדירה את עצמה "אתיופית" והיא שרה "סטון קולד" של דמי לובאטו כמו זמרת Soul ליגת על. השיר לא פשוט. דורש מיומנות, קול ענק, אינטליגנציה ובעיקר – שאר נשמה. לעדן אלנה יש כל דבר מאלה. עברי לידר נעמד על השולחן. שירי מימון טענה, בצדק, שאחרי אודישן כזה אין הרבה מה לעשות. גם באקס פקטור אנגליה וארה"ב היו השופטים עומדים על השולחן בסטנדינג אוביישן.
את עדן אלנה הציבו עורכי האקס פקטור בסיום התוכנית, אולי כדי לעורר תיאבון להמשך. מבחינתי – רף הציפיות ירד. לפי רמת המשתתפים – יהיה קשה להפתיע אותי. באין כישרונות גדולים, לוקח הבמאי והעורך הראשי יונתן קוניאק את מושכות התוכנית לידיו, ומתמקד במניפולציות מסוגים שונים: לזוג ההזוי רחלי ושגיא, רקדנית בוליוודית וזמר ים תיכוני, סוכן מכירות, הוקדשו כעשר דקות כדי לממש את הקונספט של חשיפה של שני פרובינציאלים מטורללים במערומיהם, להוציא מהם את כל המגוחך והמעוות ולפזר לאורך הפרק. העורך ועוזריו משתלטים על התוכנית בעריכה מגמתית עם המון תחבולות, שנועדו להצחיק ולבדר. כשאין מספיק תוכן אטרקטיבי, אוספים מרצפת העריכה את כל הזבלים והולכים על בימוי מציאות באמצעות עריכה. הטריקים המוכרים מתוכניות ריאליטי מוסיקה, מעידים כי האנשים העוסקים ביצירת ה"מציאות" הזו – מבינים, שיש לעשות משהו מכלום. אם מתמודד הוא גם סוג של טיפוס – סוחטים אותו, כמו במקרה של הסחבק, מוכר הקולפנים ממיאמי, גפן גרינברג, ומשה פרץ שוב צדק, כשאמר, שהוא "יותר מעניין מהשיר" שלו, הגם שקלילותו הייתה לא רעה באוריינטציה של התקווה 6.
אני לא ניגבתי דמעות כמו עברי לידר מצמד האחים עידן ואלמוג לזר, גם לא נשפכתי כמו כל השופטים מהדואט האובר רגשני ל"אין לי אותך" המוכר מעדן בן זקן. אני מחפש את היותר "קטן", מיוחד, אפילו "כאילו" (בשפתה של המתמודדת) ביישני. אוריאן רקיה בת 18.5 מלכת ה"כאילו", עשתה ביצוע כזה ל"סוד" המוכר מאדם. צדק עברי לידר: בקאבר טוב אתה לוקח את השיר במאה שמונים מעלות אל החלקה שלך – כמו שרת שיר חדש. אצל רקיה הילדותיות המסוימת בשירה הקרינה קסם אישי ובגרות אומנותית.
שופטים: די עם השאלות המאפניות "יש לך חברה אן משהו"? (שירי מימון לגפן גרינברג) "מה החלום שלך" (עברי לידר לעדן אלנה)
סאבלימינל? ואללה. אחרי פורטיס – אחלה. מכיר את המָטֶרְיָה, מקצוען, מקרין חיוניות. רק לא ברור למה התפלק לו בעניין של דנה אינטרנשיונל, שגרם למשה פרץ להתפקע. העורכים אהבו. זה מעניין יותר מבחינתם. הם קובעים מה תראו על המסך. הם בוראים את הריאליטי.

הפרק הנוסף, יום חמישי 19.10

רייטינג בכל מחיר: מביאים את עדן בן זקן על תקן שופטת, בפרק ההמשך ביום חמישי, אבל נותנים לה מקום בשולחן השופטים רק למתמודד אחד. הסיבה הרשמית  – העדרה של שירי מימון ההריונית. מצד שני ראינו גם את שולחן השופטים מתפקד בנוכחות של שלושה שופטים בלבד. מה לבן זקן ולשיפוט? אנחנו בתקופה של שיאי התחרות בין הערוצים. כל תמריץ לעידוד שיעורי הצפייה מתקבל בברכה. הבחירה בעדן טהרני, נערה עיוורת, להיות מרכז הפרק הזה, גרמה לי יותר מאי נוחות. המפיקים עבדו קשה כדי לשווק את מוגבלותה ולהביא את השופטים לפרץ רגשות בלתי מרוסן, בעיקר שירי מיימון, שאיבדה כל יכולת לשיפוט מקצועי. המצלמות התמקדו כמובן בפניה הרטובות מדמעות כמו גם בפניה של המנחה הדומעת בר רפאלי. טהרני שרה יפה "יוצא אל האור" של אהוד בנאי, אבל הביצוע לא היה מקצועי, מה שלא מנע מהשופטים ךהישפך. היתה תחושה שאקס פקטור הפכה את השתתפות הזמרת העיוורת לפרויקט של ניצול ציני.
אקס פקטור בשירות הפרעכיאדה של הרשת: שרית מרקביצה (16, קרית אונו) היא תופעה פסיכופטית, תוצר של עידן תקשורת הרשתות, הפייסבוק, היוטיוב והאינסטגראם. מפיקי התוכנית הציגו אותה כמוצאי שלל יקר. ההיפרית נראתה ונשמעה חייזר מוטרף ומטורלל, עד שהייתה תחושה שהיא מושתלת של התוכנית. כל גבולות הטמטום נחצו. מצד שני,  אקס פקטור הצליחה להאיר תופעה של נערים וצעירים פטפטנים ללא לאות חולי פרסום ובעלי ערוצי יוטיוב עצמאיים ועודף בטחון עצמי המצליחים ברשת, מכריזים על אלפי לייקים ומיליוני צפיות, אבל כשזה מגיע למבחן אמיתי, הם  מתגלים ככלום. מזלו של "אופק המלאך", מלך הסלפי והיוטיוב  ("עשר מיליון צפיות בערוץ") והדאווין, שהשופטים אפשרו לו לשיר את "מישהו פעם" של עברי לידר אחרי הביצוע הנורא שלו ל"שיר מזרחי" של פאר טסי.  הביאו לו את המילים על מסך טלפון נייד, ולפתע הבחור שר ולא מזייף. הצגה? עוד מניפולציה? כיוון שתוכניות ראליטי במילא אינן חושפות מציאות אותנטית, אז אני ממשיך לחיות בתחושה שכל הזמן עובדים עלי.

עברו: גפן גרינברג – "לא איכפת", עידן ואלמוג לזר – "אין לי אותך", אוריאן רקיה – "סוד", עדן אלנה – Stone Cold, חוני אסור – "עומד על דרך", אופק המלאך – "אם תחכי", מישהו פעם", עדן טהרני – "יוצא אל האור"

עדן אלנה – Stone Cold

דמי לובאטו – Stone Cold

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן