עיון ביקורת

עידן רייכל, ואם תבואי אליי (הליקון, ינואר 2019)

מוסיקה ישראלית

זהו עידן רייכל של תמהיל צפוי – שירים מלודיים בעברית מעורבבים בצבעים אתניים.  הפשטות המלודית קיימת בשיר כ”את לא נשארת לבד”  – זו  הרכות המלו-מלנכולית, פופ שכמו כותב את עצמו, נמס במתיקותו. זהו עידן רייכל שכבר לא מחפשים חריגים סגנוניים אצלו, ממשיך לזרום באפיק של אזור נוחות. באהבות שלו יש געגועים, עננים, בדידות, צער. מי לא חושב ככה כשהוא אוהב – “כשירד הערב יש לאן לחזור”. הפכים הקטנים בשגרת היחסים היומיומיים. האהבה והבית החם הם תרופות שמנטרלות את רגעי החדשות הרעות, משמשות מפלט, שאליו ממשיכים לחזור. מוסיקלית – מזוהה מיידית בכל מרכיב (הפתיח הכמו אתני, המלודיה, ההרמוניה). קולחת בבהירותה האקוסטית, נעימות עגמומית, טביעת צליל מקומית.
“זה מסתובב” שפותח הוא את האלבום פופ משובח. הוראות הפעלה להישרדות בעולם הזה. הכרת מציאות “הגלגל המסתובב” בחיים, והכנות לקראת הבאות.לא להביט לאחור. ללכת קדימה. וגם: אם אינך יודע דברים – תמשיך לשאול.  תקשיבו לרייכל (ללא הפרויקט). הוא מעניק לכם את התובנה בראיית העין שלו, בזרימה קצבית יפה, בעיטורים שנגועים בצבעי  מזרח רחוק.  הטון רך, נגוע בתוגתו הטיפוסית  קו המנגינה וההרמוניה – ללא מורכבות מיוחדת.

זהבה בן מתארחת ב”אהבה כזו” – מהסוג ש”כבר לא מוצאים”.  כדי להכיל אותה, עליך לחוות אותה. כלומר את מסלול ה”שוב בורח שוב חוזר” ואיסוף השברים ופיסות החיים. זהבה בן שרה את השיר כמו זהבה בן. לא פחות לא יותר. היא ולא אחרת. בלתי הפיכה. אתה לא תוציא ממנה משהו אחר. קולה בלעדי.  חדות בהירה ונקיה. היא אינה מספקת כביכול את הניחוח הענוג-רומנטי-נוגה  שרגילים לקבל מהשירים של רייכל, כאילו היא אינה מובנית על המוסיקה שלו, ולכן שיתופה הוא הפתעה מסוימת.
מצד שני, האם יש קולות מסוימים המובנים על השירים של רייכל? ההרגל עושה מן הסתם את שלו. רייכל לא הולך על “זמרות בית” קבועות. הוא מחפש קולות כדי להעניק לשירים את הגוון הנכון מבחינתו.
מיוחד יותר הוא שיתוף הפעולה עם ברי סחרוף  ב”למה זה מגיע לנו” – השיר הטוב ביותר באלבום. את המשפט הנפוץ הזה שירבב עידן רייכל לשיר על אהבה ושברה, על חלום ושברו, שיכולים גם להתפרשן כשיר מחאה על אנשים שחשבו טוב, קיוו לטוב, רצו שינוי ואפילו חטפו רע  מאוד – “פעם נגד הזרם חתרנו”,  “ואחרי שחלמנו ועפנו לשמיים/ התעוררנו שבורים באדמה”. השילוב בין הדיבור העממי לטקסט הפואטי מעניק לשיר אופי של המנון. רייכל אוסף מטפורות שחוקות על אהבה ומרכיב אותן מחדש בצורה כזו, כאילו נשמעות לראשונה: השיט על הסירה, ההליכה נגד הזרם, שיכורים מאהבה ועוד. גיוסו של ברי סחרוף, בקולו המחוספס והעמוק – תורם עוצמה להמנון, משב רוח רענן וסוחף. אשתמש באוקסימורון – שיר של שמחה עצובה, תקווה מאכזבת, מוסיקה שנשמעת כתיאור מציאות עכורה, ללא תקווה ורוח חדשה של שינוי. הביטוי  “התעוררנו שבורים באדמה” להבדיל מ”על האדמה”, אינו משאיר מקום להצלה.  סחרוף מזרים עוצמות רוק ייחודיות לשיר, והקישוטים האורינטאליים מעטרים בצלילים שמאירים אותו באור מקומי יפה. על רקע המצב, מגיע לנו שיר כזה!
וגם זה רייכל: הוא מתרחק מהמוסיקה הישראלית כגי לתבל בשיר בספרדית עם הזמרת הקובנית Danay Suarez – באוריינטציה של חיבור האני האישי עם האנחנו העולם, והעולם היום נמצא לגמרי באמריקה הלטינית נכון לעכשיו. האם זה נשמע רייכל? – לא ממש, אבל רייכל יקבל ציון טוב על כתיבת פופ לטיני מהוקצע. מגמת הוורלד מיוזיק  נמצאת גם בשיתוף הפעולה עם הגיטריסט האפריקאי בומבינו (Bombino) במוסיקה אפרו גרובית. כנ”ל –Ketero   עם הפרויקט של עידן רייכל גם כאן זהו אינו רייכל אישי בעברית אלא הפתוח לרוחות העולם, קוסמופוליטי.
רייכל אינו מתחשב ברוחות האופנה במוסיקה. “ואם תבואי אליי” על התגשמות אהבה ישנה. השיר כמו מנותק מהזמן העכשווי.  הוא נשמע מעין שיר עם  הנשען על מסורות מוסיקליות  בלחן, בקצב, בעיבוד (צליל הפתיחה שנשמע כ Steel Pan), בניחוח האוריינטאלי.
לא אלבום קוהרנטי סגנונית. רייכל אינו עובד על תמהיל לכיד, אלא על שירים בפני עצמם בתערובת של שיתופי פעולה אתניים. הייצי מצפה ממנו למוסיקה מאתגרת יותר, לאלבום לכיד יותר, ממוקד יותר ופחות סלט ושאר ירקות.

גלגל מסתובב
אהבה כזו עם זהבה בן
ואם תבואי אליי
La Eternidad Que Se Perdió feat. Danay Suarez
בראשית
למה זה מגיע לנו עם ברי סחרוף
Imidiwanine feat. Bombino
את לא נשארת לבד
 עם הפרויקט של עידן רייכל Ketero
ואם תבואי אליי גרסת פסנתר

דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


8 + 6 =