עיון ביקורת

פוטומאיו מציגים , ג’אז לטיני (2007)

אוספים, מוסיקה לטינית / קובנית /ברזילאית

הלאטין ג’אז תמיד חוזר, וזה טוב. לאטין ג’אז זה למעשה, לטינו-אמריקנו. במחצית הראשונה של המאה הקודמת הגיעו הרבה נגנים-מהגרים קובניים לערים כמו ניו-אורלינס לחפש עבודה. מכאן מתחיל החיבור – בין הג’אז והבלוז האמריקאניים למקצבים הקובניים. אבל הפריחה הגדולה בחיבור בין האפרו-קובני לג’אז האמריקני הייתה בניו-יורק של שנות הארבעים, כאשר מהגרים כמו מריו באוזה (Bauza) ומצ’יטו (Machito)  קיבלו השראה גדולה מהביג באנד’ס האמריקניים כמו של דיוק אלינגטון וקאונט בייסי. אימוץ התזמורים לצורך מיזוג עם הסגנון שלהם הוא שהוליד את ניצני הלאטין ג’אז. דיזי גילספי המחצצר הענק הזמין את נגן הקונגה צ’אנו פוזו לנגן בלהקתו, כאשר הוא יוצר שידוך אטרקטיבי בין בי-בופ ובין מוסיקה אפרו-קובנית. הקומבינה הזו בין ג’אז  למוסיקה לטינית יצרה ז’אנר מוסיקלי שהלך והתעצם במשך השנים.

60 השנים שעברו מאז השידוך מביאים אותנו כבר לדור השני והשלישי של נגני לאטין-ג’אז, כאלה שאינם נופלים מהאבות היוצרים, מתמחים ויוצרים נפלאים בתפר הזה שבין קצב אפרו קובני, סול ווהרמוניות ג’אז.

האוסף של פוטומאיו מאפשר טעימות מצוינות על קצה המזלג: טעימה ראשונה – מאצ’יטו (זה שם החיבה של פרנציסקו ראול גרילו) – דמות בולטת מאד במוסיקה הקובנית שחבר למוסיקת הג’אז מסוף השלושים – כאן ב-Congo Mulence  בשיתוף פעולה עם קנונבול אדרלי, איש הנשיפה. טעימה שניה –  נגן הקונגה פונצ’ו סאנשז בקטע – El Sabroson מאלבומו Cambios  (“שינויים”)  עם טעם חריף של מקצבי סלסה קובניים.

מעניינת ההשתלבות של נגן הבאס תומאס ר. אינארסון (קטע שלישי) בז’אנר הלאטין ג’אז, ולו משום מוצאו האיסלנדי. אינארסון (Einarsson) יצא ב-2003 להאוונה לטור והתחבר עם מוסיקאים קובנים. האלבום שנולד כתוצאה – “האוונה” נחשב אחד הבולטים בז’אנר בשנים האחרונות.

טיטו פואנטה ב”צ’ה צ’ה צ’ה” הוא הטעימה הרביעית, מהדמויות הבולטות בחיבורים בין ג’אז לוסיקה לטינית, פוארטו ריקני במוצאו, יליד הספניש הארלם בניו-יורק, מוכר באחד הקטעים היותר מוכרים מהסצינה האפרו קובנית – Oye Como Va שזכה לקאבר של קרלוס סנטנה. מוכר כמל הממבו וגם אחת הדמויות המרכזיות בסגנן הסלסה בעיקר במה שנקרא Small bands ב-10 השנים האחרונות של הקריירה שלו – נותן כאן דוגמה טיפוסית לסגנונו הקולח ומלא החיים מאלבומו Gaza Mi Timbal (“תהנו מתופי הטימבלס שלי”) שיצא ב-1989 והיה אלבום מס. 99 בקריירה שלו.

צ’יקו אלבראז – La Clave, Maraca Y Guiro  אלבראז ידוע לא רק מלהקות הקובן סון והלטין ג’אז שלו מאז תחילת שנות השבעים אלא גם מתוכנית הרדיו ב-WBAI   בניו-יורק. הוא ילד ברוקלין, להורים  קובניים, ספג טונות של מוסיקה קובנית בניו-יורק. אלבראז (Chico Alvarez) נגן ההקשה, נחשב לאחד המעבדים היותר מוכשרים בז’אנר, וכאן בקטע ג’אז לטיני טיפוסי עשיר ומלהיב.

עוד טעימה מאחד מנגני ההקשה הגדולים של הז’אנר בקטע השישי באוסף היא מריי בארטו שניגן בארץ ממש לפני מותו (ב-2006, והוא בן 77). מי שכונה “הסנדק של המוסיקה הלטינית” – כאן בגרסת לטין ג’אז ל”סאמרטיים” של גרשווין  שהוקלטה ב-1962. סווינג לטיני במיטבו.

הילטון רואיז (Hilton Ruiz) בקטע השביעי עושה את Steppin’ with T.P הפסנתרן יליד ניו-יורק  שכבר כטינאייג’ר ליווה פיגורות כמו פרדי הבארד וג’ו הנדרסון, ליווה בין השאר זמרות כבטי קרטר ואייבי לינקולן ושיתף פעולה עם לידרים כפקיטו ד’ריוורב וטיטו פואנטה. רואיז נפטר באופן לא צפוי ב-2006 בניו-אורלינס, שם התכונן לקונצרט צדקה לקורבנות הוריקן קטרינה. . הקטע כאן נלקח מאלבומו האחרון שיצא ב-2005 שהוקדש לטיו פואנטה.

מאני אוקאונדו (Manny Oquendo) & הליברה (Libre) ממשיכים בקטע “מתי זה יסתיים” (Quando Se Acabara) איש ההקשה אוקואנדו הוא אחד השמות הבולטים בז’אנר האפרו-קובני, שיתף פעולה ען  טיטו רודריגז, טיטו פואנטה ואדי פלמיירי. ב-1974 הוא חבר לנגן הבס הגדול אנדי גונזלס כדי להקים את ההרכב Conjunto Libre, שהתמקד בסון האפרו קובני בעיבודי ג’אז מורכבים. הקטע כאן הוא דוגמא אחת עם אילתוריו היפים של נגן הטרומבון ג’ימי בוש והשירה הטיפוסית של ג’ורג’ מאלדונדו. זהו אגב, שיר פוליטי חברתי הקורא לסיום אפלייתם של העניים מבני המהגרים.

צ’וקולטה ארמנטרוס (Chocolate Armentreros) נקרא כך משילוב בין צבע עורו  והצליל מתקתק שיצא מהחצוצרה שלו, יליד קובה (1928) דמות אהובה ומוכרת בסצינה, כאן ב-Tompeta en Montuno  בסגנון נשיפת חצוצרה המוכר בשם “טיפיקו” באימפרוביזציה מלודית ובצלילים קולחים המראי כמה הסגנון האפרו-קובני כמו גם הלאטין ג’אז הם יצורים חיים מאוד.

ואחרון – “הפרוייקט של בריאן לינץ’/אדי פלמיירי ב-Cuajira Dubois  לינץ’, חצוצרן הג’אז  יליד מילווקי הוא אחד מענקי הגאז הלא כל כך מוכרים במקומותנו, שיתף פעולה עם הוראס סילבר וארט בלייקי, אבל אחד הפרוייקטים היותר מלהיבים שלו היו עם  אגדת המוסיקה הלטינית הפסנתרן אדי פאלמיירי, מגדולי מלחיני הסלסה בכל הזמנים שיצר עיבודים מורכבים ומרתקים בשידוך בין ג’אז למוסיקה לטינית. זה קטע נפלא מהאלבום של פלמיירי מ-2006 שנקרא Simpatico.  קטע שמגשים את כל המאוויים בחיבור הזה בין ג’אז ללאטין, עם אילתור חצוצרה יפהפה, הסקסופון של פיל וודס ועיבוד-תיזמור שעושה חשק לעוד.

1. Congo Mulence – Machito & His Orchestra
  2. El Sabroson – Poncho Sanchez
  3. Rumdrum – Tómas R. Einarsson
  4. Cha Cha Cha – Tito Puente
  5. La Clave, Maraca Y Guiro – Chico Alvarez
  6. Summertime – Ray Baretto
  7. Steppin’ with T.P. – Hilton Ruiz
  8. Cuando Se Acababra – Manny Oquendo & Libre
  9. Trompeta en Montuno – Chocolate Armenteros

  10. Guajira Dubois – The Brian Lynch / Eddie Palmieri Project

וידיאו: Cuando Se Acababra – Manny Oquendo & Libre

 

בתמונות מלמעלה למטה: פונצ’ו סנשז, טיטו פואנטה, צ’יקו אלבארז, הילטון רואיז ורי בארטו.

Putumayo Presents Latin Jazz
דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


+ 4 = 9