עיון ביקורת

אבישי ועומרי, פסטיבל ג’אז בים האדום היום הראשון (23 באוגוסט 2015)

מוסיקה ג'אז, מוסיקה ג'אז לייב

מגיע לג’אז ישראלי לפתוח את הפסטיבל הבינלאומי באילת עם שני נגנים כמו אבישי כהן ועומרי מור. נזכרתי בערב שנקרא  – Original All הג’אז הישראלי הצעיר המובחר, שנערך בינואר 2015, אז גילה אבישי כהן, הבסיסט והמלחין, כי ניגן עם הפסנתרן עומרי מור לראשונה, כשהיה בן 16. “התנסיתי עד אז בנגינה עם ענקים כמו צ’יק קוריאה  וכששמעתי את עומרי, הרגשתי כי מדובר באחד הנגנים הטובים בעולם…”
אחרי המחמאה הענקית, לא נותר לעומרי מור אלא להתיישב לפסנתר ולהוכיח שלא מדובר בהיסחפות של כהן. עומרי ניגן קטע מורכב מאוד – צירוף של 3 קטעים על בסיס המוסיקה האנדלוסית האלז’יראית – מפתיח איטי ונוגה למקצבים מהירים של 11/8 ו – 6/8.
אחרי המופע הפותח באילת, אני מסכים עם אבישי כהן. כמוהו, מור הוא כוכב ג’אז ברמה בינלאומית, והמפגש ביניהם התפתח לדו שיח נפלא של שני נגנים שקוראים ומרגישים זה את זה, כדי לייצר מפגש נדיר בין פסנתר לקונטרבס, שמרגיש לעיתים כמו ריקוד בשניים.  .
סיריל אמי  Cyrille Aimée היא זמרת צרפתייה צעירה שחיה בניו-יורק, (מופיעה במועדונים כ”סמולס”, “בירדלנד”) גדלה על מוסיקה צוענית צרפתית ועל השורשים של אמה ממוצא דומיניקני, מתבססת על ג’אז סטנדרטים, ומתבלת בשנסון ובמוסיקה דומיניקנית. סיריל ייחודית בסגנון שלה, עם חוש הרמוני וקצב, וסווינג ונגיעות סמבה. היא רהוטה בטון הרך שלה, בעלת  יכולת המצאה באלתור ונעזרת נפלא בגיטריסט שלידה, אדריאן מויגנארד, שהעניק לה לעיתים טאץ’ מלהיב של ג’אז צועני.
מנה שלישית: כבר עכשיו ברור שזהו פסטיבל של מתופפים. עוד לפני שהגענו לג‘ק דג’ונט, קבלו את המתופף הקנדי קנדריק סקוט אורקל בן 35, שגדל על ברכי ארט בלייקי, ענק ההארד בופ האגדי, ופיתח סגנון משלו, תקראו לו פוסט בופ או סטרייט א-הד ג’אז. מתופף שהוא גם מנהיג להקה, ממזג שילוב של אינטואיציה וחוש מלודי בחיבור מהוקצע ומלוטש עם משתפי הפעולה המצוינים שלצידו, שנשמעים יחד ליגת על ג’אזית – ג’ון אליס בסקסופון, מייק מורנו בגיטרה, פביאן אלמזן בפסנתר, אלן המפטון בבס.
מוסיקה ישראלית (פופ, רוק) נכנסת בדלת הראשית של הפסטיבל. אביתר בנאי התארח אצל רביעיית דניאל זמיר.  דניאל זמיר בהופעה הזו נמצא באחת התקופות היותר ורסטיליות שלו, כנגן סקסופון ויוצר, שמחפש נקודות חיבור בין אמונה למוסיקה. זוהי קודם כל אמת שנובעת מהיוצר, מהכישרון לחבר את עצמו כגא’זיסט עם מוסיקה יהודית ומוסיקה ישראלית. החיבור הזה הגיע לערב הזה בעזרתם של נגני ג’אז מיומנים (אמיר ברסלר, תומר בר, גלעד אברו), שנהנים יחד איתו לרקוד על כל החתונות ולהגיע לצמתים מוסיקליים, שמייצרים אנרגיות נגינה מוספות ושמחת חיים אותנטית.

*** מי שיגיע לפסטיבל, יגלה שינויים משמעתיים במראה המתחם. חברת הפקות חדשה “פורום פקטור” עיצבה את המקום כהצטלבות רחובות בניו-יורק לעניים. השלטים המוארים מנסים לייצר מראה אינסטנט של מועדון ווילאג’ וונגארד ליד טיימס סקוור וברודוויי סטריט. אולמות ההופעה נקראים בלועזית – Port Arena או Red Note כשמות של מועדונים ניו-יורקים. המכולות משמשות לא רק לצורך סגירת אולמות, אלא הונחו במרכז המתחם במעין גושים ענקיים המשמשים גם מבנים לצורכי דוכני המסחר. זה יוצר תחושה של מבוך מחניק, שמעורר געגוע למרחב הפתוח של הפסטיבל במהדורתו הקודמת.

צילום: מרגלית חרסונסקי

וידיאו: סיריל אמי בפעולה

וידיאו: דניאל זמיר בפסטיבל ג’אז ביום האדום קיץ 2015

 

 

 

 

 

 

גלריה
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


+ 3 = 5