עיון ביקורת

פסטיבל הפסנתר , יסמין – שוחט (אולם אסיא מוזיאון ת"א, אוקטובר 2018)

כמעט קלאסי/קרוס אובר, מוסיקה הופעות

גיל שוחט, הפסנתרן הקלאסי, יקירן של אחדות מזמרות הצמרת, אינו הולך על זמרות קלאסיות (אופרה). הוא מעדיף זמרות פופ/ פולק. ב-2011 שמעתי אותו עם נורית גלרון. גם אז שאלתי: מה יכול להוסיף הפסנתר של שוחט לגלרון. אז כן: גיל שוחט מצליח להכין מסלולי המראה חדשים לזמרות אותן הוא מלווה – לא על תקן של פסנתרן מלווה רגיל, אלא כמי שצליליו הם ערך מוסף. הוא כמובן יוסיף את קטעי הקלאסיקה שלו בנגינה, שאת הביקורת עליה אשאיר למבקרים של מוסיקה קלאסית.
גיל שוחט הולך על עיסקות חבילה כאלו, של זמרת ופסנתרן, הגם שאין כמעט שום קשר בין נגינת הסולו שלו לשירת הזמרת. גם יסמין לוי המצוינת נהנתה משירותיו בחלק מלהיטיה הגדולים – לדינו, טנגו וגם שירים עבריים. את "חורשת האקליפטוס" של נעמי שמר ואת "שיר ארץ" של יונתן-ארגוב היא הצליחה להטמיע ברפרטואר הטבעי לה. החיבור של מוצארט ל"במדינת הגמדים" לא הלהיב. זו היתה בחירה לא נכונה לערב, שנבעה מהרצון של שוחט לייצר חיבור במקום לזרום עם הזמרת. אני עדיין הכי נהנה מיסמין כשהיא מבצעת שירים בסגנון המובנה עליה בין הלדינו-פלמנקו-טנגו. מבחינה זו  גיל שוחט פתח ליסמין נתיב לעומקים דרמטיים חדשים. אינטרקציה נהדרת. התוצאה היתה  – ריגושים חדשים. כשהיא שרה בלדינו, בספרדית, היא יסמין לוי הכי אותנטית. תשאלו איך. אז זהו, שקורה פה הבלתי יאומן במונחים, שאינם חייבים בהסברים רציונאליים.הלדינו והספרדית הן ככל הנראה אחת הסיבות שבחו"ל היא ממריאה הרבה יותר גבוה מאשר אצלנו. הפסנתר הוירטואוזי של שוחט בהחלט יכול להחליף את ההרכב שלה בשירים אחדים, הגם שפה ושם, אתה מחכה לעיבודים מסוג הכלאה אטרקטיבית בין תרבויות – עם הפלמנקו בגיטרה, גם האקורדיון בטנגו הארגנטיני, כלי נגינה ים תיכוניים. שוחט נתן לה אפשרות לעשות רסיטל עם מגע קלאסי, והחיבור ביניהם התעלה לעיתים לשיאים כמו בטנגו Hasta Simper Amor – בליווי אפקטיבי. מצד שני, לא בטוח שיסמין זקוקה לפתיח פסנתר כה ארוך (כמעט 2 דקות) כמו ב – Gracias A La Vida, כנ"ל ב – Espera Unpoco. אגב, יש מצב ששוחט יווותר על הסולו פסנתר ויתן לזמרת להתעצם לאורך מופע שלם בלי הפוגות?
"חורשת האקליפטוס" הוא שיר ישראלי יפה, שאינו זקוק לקטע מעבר קלאסי בפסנתר. לא שיש לי משהו נגד נגינת הפסנתר הקלאסית שלו, אבל אני מחסידי ההומוגניות בהופעות. אני לא מת על הסוג הזה של וראייטה שאו. ליסמין מגיע עם שוחט ערב על טהרת השירה שלה. אחרי הכל זו הסיבה שלשמה התכנסנו, אני רוצה אותה נטו בשלמותה. אני לא מדבר על שירים, אלא על חבילה שלמה,של זמרת ייחודית גדולה באמת  – היא ראויה לערב נטו, גם כשמדובר בגיל שוחט, הפסנתרן שנולד להיות במרכז. 

Debussy – gardens in the rain – Solo Piano, La Cumparasita, Gracias A La Vida, Bemedinat Hgamadim, B, Beethoven – Solo Piano, Adio Kerida, Los Biblicos, Churshat Haekaliptus, Debussy/ Ravel – Piano Solo, Espera Unpoco, Una Noche Mas, Shir Eretz, Hasta Simper Amor, Cucurucho Paloma, El Rey Nimrod

צילומים: מרגלית חרסונסקי

Gracias A La Vida

Adio Kerida

Una Noches Mas

שיר ארץ

Hasta Simper Amor

יסמין לוי – גיל שוחט ראיון

גלריה
דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


6 − = 4