עיון ביקורת

פסטיבל ניו אורלינס , משנות העשרים של ד”ר וייט ועד בילי הולידיי של הסושיאל קלאב (אולמות רקנאטי ואסיה מוזיאון תל-אביב, יוני 2019)

מוסיקה ג'אז, מוסיקה ג'אז לייב, מוסיקה הופעות

ג’אז וניו-אורלינס הם ככל הנראה מילות קסם למשיכת קהל. כבר על המופע של ד”ר מייקל וייט ורביעיית הג’אז מניו אורלינס נרשם Sold Out. מה מחפשים בג’אז אולד אולד סקול של תחילת המאה? את ה”שורשים” של מה שנקרא “עידן הזהב של הג’אז”. ניסו לספק אותם –  ד”ר מייקל וייט, הקלרניטן-מוסיקולוג-היסטוריון של הג’אז והרביעיה שלו. זה אכן נשמע הכי אותנטי שבעולם, אבל אחרי שתפסת את הפרינציפ, חסר לך משהו שיעניק לרגטיים, הבלוז ולג’אז –  גם פנים של עכשיו. וייט הוציא את הרביעייה שלו למסע קצר בשנות העשרים והשלושים של המאה הקודמת – במחוזות המוסיקה של  ניו-אורלינס, שאותה הובילו  נגנים, זמרים ומוסיקאים כלואי ארמסטרונג, סידני בשה, קיד אורי, רול מורטון, קינג אוליבר, ימים בהם הג’אז היווה חלק מהותי של חיי השחורים בניו-אורלינס, ושימש את התושבים במצעדים, בהלוויות, בפרסומת לנשפי ריקודים. היתה צריכה להתרחש חגיגה, אבל הקהל הזה לא נראה כמי שבא לחגוג. הוא היה מנומס מאוד. אפילו מנומנם.
אולי מוסיקה קובנית תושיע. עברנו מאולם “אסיה” ל”רקנאטי”. התוכניה הבטיחה מסיבה קובנית צבעונית. החבורה על הבמה היתה אכן כזו. התאורה פחות, סטאטית לחלוטין.  Papote Jimennez & Los Hacheros – נקראת השישיה. המוסיקה טיפוסית לז’אנר – בין הקובני לפורטוריקני מונעת בקצב הקשה ומשחזרת סגנונות הסלסה, הגוארצ’ה והסון. גם  מקצב ה”בומבה” הלוהט מהרי פורטו ריקו.
חגיגה עם הקהל? הסולן פפוטה חימנז נדהם לשמוע גברת מהקהל, שהתלוננה בצעקות על סאונד רועש. הקהל סביבה חשב אחרת. מצד שני, הוא (הקהל) לא ממש בא לרקוד, ומוסיקה קובנית היא בסופו של דבר סיבה למסיבה. מי שבא לעזרת הלהקה בתקשורת היה החלילן המצוין דובר העברית איתי קריס, מי שהוגדר ע”י ה-Jazzwax  כ”אחד החלילנים החדשים המלהיבים בסגנון אקלקטי המושרש בג’אז, במוסיקה הלטינית ובצלילים המזרח תיכוניים.  קריס כבר 15 שנה בחזית סצנת הג’אז של ניו יורק בהופעות, הקלטות וסיבובי הופעות עם אחדים מהמוסיקאים האפרו-קובניים המובילים בעולם בתחומי המוסיקה הלטינית והסלסה. אין ספק: קריס השיב רוח חיונית בהרכב של פפוטה חימנז בשחזור משהו מהמוסיקה המסורתית של קובה ופורטו ריקו.
בשביל מנת הקינוח בסוף הערב הראשון כדאי להגיע לפסטיבל ניו אורלינס: ההרכב המגוון והקוסמופוליטי נקרא “אירופה סושיאל קלאב”. נושא הערב: “בלוז לבילי הולידיי”. הלהקה משלבת שתי זמרות, טידי בוטה (ניו אורלינס) ודניס גורדון (בריטניה) יחד עם גיטריסט הבלוז  דני איילט (בריטניה), שניהל מוסיקלית את החבורה, וחמישה מנגני הסצנה הניו אורלינסית הבולטים באירופה, ביניהם שלושה נשפנים מיומנים מבריטניה – אנריקו תומאסו – חצוצרה, איאן בטמן – טרומבון, אדריאן קוקס – קלרניט.
קודם כל זוהי טידי בוטה ששרה בילי הולידיי בטמפרמנט ובחיות מופלאים. היא היתה הסטאר של החבורה, שהעניקה חיים חדשים תוססים לבלוז של הולידיי ולנספחיו. החבורה הזו יותר מאשר באה לעבודה. כל אחד לחוד וכולם ביחד עולים לבמה ליהנות ולהנות. כאן כבר לא היית צריך קהל פעיל כדי לחמם את האווירה. הזמרות וששת הנגנים עשו את העבודה והשאירו אותי עם טעם של עוד.

צילום: מרגלית חרסונסקי

ד”ר מייקל וויט והניו אורלינס בנד

פאפוטה חימנז ולהקת לוס האחרוס – מסיבה קובנית 

ה”אירופה סושיאל קלאב” – בלוז לבילי הולידיי

ה”אירופה סושיאל קלאב” – בלוז לבילי הולידיי

ה”אירופה סושיאל קלאב” – בלוז לבילי הולידיי

ה”אירופה סושיאל קלאב” – בלוז לבילי הולידיי

גלריה
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


− 3 = 2