עיון ביקורת
לרכישה >>

ילדי בית העץ , קרולינה, הדג נחש, אברהם טל, איילה אינגדשט, מוקי, יאיא, רעות יהודאי (התו השמיני, ספטמבר 2015)

מוסיקה ישראלית, שירי ילדים

רן כהן אהרונוב, מי שכתב את שירי הילדים של “ילדי בית העץ”, מסיים את האלבום בפואנטה – בקולו שלו. הוא מספר על הילד שחיכה שהעץ ליד ביתו יגדל כדי שיוכל לבנות עליו בית, אבל כשהעץ גדל הוא היה כבר גדול מידי לשחק בבית על העץ… כך החמיץ הילד של אז את ההרפתקה, והנה הוא משלים אותה כמבוגר-כותב.
הסיום הזה אומר דברים על כתיבה של מבוגרים לילדים, העל העירוב בין  חשיבה ילדותית לחשיבה מזווית של מבוגר. מה שמעלה שוב את שאלת הנצח: מהו תקליט ילדים משובח, או מהו תקליט הילדים שיכנס לזמן הנצחי. גם עבודת דוקטורט משובחת על הנושא לא תוכל לתת תשובה מדויקת.
“ילדי בית העץ” הוא אלבום, ספר והצגה שבדרך, שכתב איש החינוך, רן כהן אהרונוב והלחין, עיבד והפיק מוזיקלית, אחיו יאיא מ”הדג נחש“. האיורים הופקדו בידיו של יניב שמעוני.
לפחות מבחינת הנרטיב, זה נשמע סיפור שקיים בעולם הילדים של האתמול. למעשה – חלומות של מבוגרים שרוצים לחזור להיות ילדים בעולם פנטזיות, שנמצא איפשהו ברקע הילדות של כל אחד מאיתנו – החיים בבית עץ המוציא להרפתקאות כמו בסרטים. ואמנם, לפי שיר הנושא ששרים זמרי הפרויקט, מי שבנה לילדים את בית העץ הוא אבא, שמוציא את הילד שבו ואת הילדים שאיתו להרפתקאות. רן כהן אהרונוב השתמש בסטריאוטיפים (דימויים, סטיגמות)  מוכרים מעולם הילדים, כפי שהם נראים מעיני מבוגר – על פחדים, כלבים, ילדים חריגים (חנונים), שאלות ה”למה”, סודות, דברים מוזרים, שיניים. המחבר מהלך על קו התפר שבין ראיה של ילד לחשיבה/ תובנה  של מבוגר, ומצליח להאיר מחדש את המקומות האלה בראיה הומוריסטית שיש בה קורטוב של נוסטלגיה.
מוסיקלית, הצלילים של יאיא כהן אהרונוב הפכו את החוויה של רן למחזמר קצבי תוסס, פופ ורוק עם אלמנטים של פאנקי וריתם אנד בלוז. “הדג נחש” שרים על רצונות וחלומות של ילדים במסיבת רוק פאנקי קצבית תוססת מלהיבה, בביצוע שנשמע חלק ממחזמר. גם “דברים קצת משונים” ששרים איילה אינגדשט ואברהם טל, ו”תופסת” ששרה רעות יהודאי משאירים את המאזין בתחום הפאנקי. עם זאת הייתה לי תחושה של מחסור באתנחתות מלודיות ורגעים ליריים מלודיים קסומים, כשמוקי שר “לא מפחד” על פחדים של ילדים – רק הבית האחרון ללא ליווי קצבי מעניק רגע אינטימי יפה. רגעים כאלה יש לקרולינה ששרה על הכלבה “לוקה”,  גם לאיילה אינגדשט בשיר “חלומות”, על חלומות של ילד שנכתב מפרספקטיבה של מבוגר.
ממש כמו רן כהן אהרונוב, אני מחפש את ה”משהו האחר” לילדים, כפי שאני כמבוגר הייתי רוצה לשמוע, אולי משהו שהתגעגעתי אליו על רקע גלי המסחור שמציפים את תחום המוסיקה והתיאטרון לילדים. מבחינה זו – “ילדי העץ” הוא אלבום שהייתי רוכש לילדי/ נכדי. זה לא שאני מחפש בכוח סיפורי תום ילדות שמוצאים חן בעיני מהמבוגר, אלא בעיקר התחושה שיוצרי האלבום עשו מוסיקה שיוצאת מהאמת שלהם על עולם הילדות, שהיא אמת חווייתית של רבים. האם השירים האלה יכנסו לקלאסיקה של שירי הילדים? על כך אינני מתחייב.

שירים: ילדי בית העץ, לא מפחד, לוקה, ילד לא רגיל, יום אחד (בום צ’קלקה), למה זה ככה, סודות, דברים קצת משונים, פיית השיניים, חלומות.
מילים: רן כהן אהרונוב, לחנים, עיבודים והפקה מוזיקלית: יאיא כהן אהרונוב
זמרים ומשתתפים: אברהם טל, מוקי, איילה אינגדשט, גיא מר, קרולינה, רעות יהודאי , אודיה קורן, נתן דטנר

צילום: מרגלית חרסונסקי

ילדי בית העץ – הצגת הפרויקט

גלריה
דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


+ 2 = 3