עיון ביקורת

דייב ברובק, Time Out (אלבומי הג'אז הגדולים, 1959)

האלבומים הגדולים, מוסיקה ג'אז

הפסנתרן דייב ברובק (1920-2012) יצר יצירת מופת שהפכה לאלבום הג’אז אינסטרומנטלי הראשון שנמכר ביותר ממיליון עותקים. ברובק הושפע ממוסיקה קלאסית, ולעיתים אילתר בסגנון קונטראפונקט באוריינטציה באכית. ברובק התמקד במשקלים א-סימטריים. Blue Rondo à la Turk שפותח את האלבום Time Out כתוב במשקל 8/9. את ההשראה לקטע קיבל בסיבוב הופעות בטורקיה מטעם משרד החוץ האמריקני, כאשר שמע חבורת נגני רחוב טורקיים מנגנים שיר עם מסורתי עם השפעות בולגריות במקצב 9/8. הוא החליט לנסות לצאת מתוך מקצב ה4/4 השגרתי במוסיקה יותר אקזוטית. הקטע Pick Up Sticks כתוב במשקל 6/4.
הסינגל, “Take Five” שכתוב במקצב 5/4 היה להיט שהגיע למקום ראשון במצעדים, תופעה חריגה לשיר ג’אז במיוחד לשיר במקצב כזה. את המוסיקה ניגן עם הרביעיה שהקים בשנת 1951 עם נגן הסקסופון אלט פול דזמונד, שנגינתו אופיינה כלירית.
 דייב ברובק סיפר בראיון, כי ביקש מפול דזמונד לנסות לכתוב במקצב 5/4. “ביקשתי מדזמונד ליצור מנגינה על המקצב של המתופף ג’ו מורלו. פול טען שהוא אינו יכול לכתוב במקצב הזה, אבל הוא יצר שתי מנגינות, ואני הצעתי לבנות עליהן את הקטע במבנה A-A-B-A” השיר נכתב בסולם  E-flat minor, 2 אקורדים של פסנתר, מלודיית סקסופון בלוזית.
הקטע הג’אזי, שנוגן לראשונה במועדון לילה בווילאג’ גייט בניו-יורק,  הפך להיט פופ – מקום 25 בארה”ב ומקום 6 בבריטניה בשנת 1959. הוא נכנס לאלבום  Time Out. אנשי חברת התקליטים “קולומביה” לא צפו את ההצלחה. הם אף התנגדו למגמה הניסיונית של ברובק לכתוב יצירות מקוריות במקצבים לא קונבנציונאלייים. הם חשבו אז, כי ג’אז מקורי הוא אסון כלכלי, וכי על ברובק לשלב סטנדרטים  מוכרים בתקליט. ההתנגדות שלהם  כללה התייחסה אפילו לעטיפת התקליט הלא שגרתית – ציור של ניל פוג’יטה.
הם טעו בגדול. חמישה הרבעים והמקצבים הא-סימטריים האחרים האלו נכנסו לא רק לרשימות רבי המכר אלא אפילו לאולמות הריקודים.
לאלבום  היתה השפעה חזקה על התרבות המזרח אירופית, כמו ברובק רבים החלו לעשות שימוש במקצבים לא קונבנציונאליים. הקצב המורכב נשמע ייחודי אך טבעי מאוד וקל להאזנה, וזו היתה הסיבה להצלחתו.

*** רביעיית דייב ברובק היתה הרכב הג’אז הפופולארי ביותר בשנות החמישים בקרב הקהל האמריקאי הלבן. העובדה שזכה לקבל שער במגזין “טיים” ב-1954, כבוד לו זכה לפני כן רק לואי ארמסטרונג עוררה ביקורת בקרב קהילת הנגנים השחורה. הם ראו ב – cool jazz הלבן שלו סגנון מסחרי ומנומס.
הרביעייה נחשבה כמי שמשתייכת ל”זרם השלישי” של הג’אז, שאופיין ברצון להגיע אל מעבר למסגרת השגרתית המקושרת למושג “ג’אז”, אך מבלי לוותר על שני האלמנטים החיוניים – סווינג ואלתור. ברובק הושפע מאוד מנגינת הפסנתר של דיוק אלינגטון, אבל היה פחות נוקשה ממנו, ובמיוחד היה מאוהב במקצבים שונים, שינויים פתאומיים במקצב, מעברים הדומים לפוגה, דקויות אותן הצליח לשלב בעיבודים מתקשרים ונוחים להאזנה.

Dave Brubeck – Take Five

01 | Blue Rondo à la Turk
02 | Strange Meadow Lark
03 | Take Five
04 | Three to Get Ready
05 | Kathy’s Waltz
06 | Everybody’s Jumpin’
07 | Pick Up Sticks

Time Out - Dave Brubeck
דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


+ 3 = 6