עיון ביקורת

רבקה זהר , איזה אושר (ראיון לקראת ההופעה בפסטיבל הפסנתר, ספטמבר 2019)

מוסיקה ישראלית, מיוחד

“איזה אושר” – היא קוראת להופעה שלה שתגיע לפסטיבל הפסנתר בנובמבר. האושר מגיע לשיחה איתה. מצאה את הטוב בכל דבר. רבקה זהר. ראיון קצרצר. נדמה לי הראשון שעשיתי איתה. שלוש שעות לא יספיקו להכיל את רבקה זוהר – על כל מורכבותה. חמש דקות יספיקו אולי כדי לחוש את זהר נכון לסוף 2019.  מה זה אופטימית, לפחות כלפי חוץ, אבל התחושה – שגם מבפנים.
השירים שנוגעים באישיותה, במשבריה, גם בנופי ארצה. ממה להתחיל? אפשר להרחיק עד “מה אברך”, הלהיט הגדול ביותר של להקת חיל הים לתולדותיה, שנולד בתקופת הזוהר הראשונה שלה. עוד אחד בלתי נשכח: “על כפיו יביא” שנכתב לפסטיבל הזמר תשכ”ט (1969) והגיע למקום הלפני אחרון, אבל בסיומה של אותה שנה נבחר ל”שיר השנה” במצעדי הפזמונים.
באזורי הקלאסיקה שלה נמא גם “בן יפה נולד” שאהוד מנור כתב ללחן של נורית הירש על נפילת אחיו הצעיר, יהודה בתעלת סואץ, הילד שנולד בבנימינה, שגדל והיה לגבר, שנקטף עוד לפני שמלאו לו עשרים. אפשר להגיע עד “עבריה” אלבום שהוקלט ב-1986.  מכאן – קפיצה עד האלבום והמופע המשותף עם לירון לב – “אור מסביב”, שנפתח בקולה הרוטט עם “אבי הטוב שבשמיים”.
בפסטיבל היא תשיר “שרה לך” מאת לירון לב תוציאו ממחטות. לא ציני. זה מחלחל. זה עובר. רבקה זהר  מתגעגעת.  מטען כבד שמשדר כאב. יש כאן סיפור. דירה קטנה ב – indian road. ילדה בת חמש. עיר אבודה. דמעות של פרידה. ועכשיו – שמלה לבנה מצהיבה בארון. געגועים עד אין קץ. את “שרה לך” כתב והלחין עבורה לירון לב, בהשראת סיפור חייה ומערכת היחסים עם בתה תמה.
קולה הרגשני אומר הכול. יש בו דופק לב חזק. מרטיט. מתחילה על בהונות האצבעות, טון שקט, ואט אט עולה לפסגת הרגש. העיבוד מעצים  – מעבר ואלס, פסנתר, קולות שמיימיים, ואז הצ’לו  של מאיה בלזיצמן שמשתתף בצערה לעומק, מעניק לשיר אופי של שנסון קלאסי. מבטאת את התחושה  באמינות גבוהה. הסופרן הנדיר של זהר הוא צבע מופלא בקינת הגעגועים הזו, כלי מוסיקלי, שנפתח בקשת של צבעים. מאינטימי נוגה ועד מלודרמטי סעור רגש.

צילום: מרגלית חרסונסקי

שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


− 2 = 2