עיון ביקורת

ריטה, באתי אליך (מילים: נועם חורב לחן: לורן פלד עיבוד והפקה מוסיקלית: תומר בירן, יוני 2009)

מוסיקה ישראלית, סינגלים חדשים, שירים חדשים

אני אוהב את ריטה סנטימנטלית, גם כשהטקסט והמוסיקה נשמעים מעט תפורים למידותיה בתפרים צפויים. הסיפור שלה: היא באה אליו אחרי רעש גדול להחזיר את השקט. מה קרה? לא ברור אם טיפות כאביו על הבגדים ופחדיו הם תוצאה של יחסים בינה ובינו, צערו הנפרד מצערה. הדימויים מבטאים טראומה גדולה בחייו – סופה בשמיו, שלגים בליבו. גם שברים ורסיסים.  הטקסט אינו מטפל בסיבות אלא רק במצב הטראומטי ובנסיון שלה להציל. מכאן הטון המפויס-משלים שלה.
המוסיקה מעלה אותה למסלול די מוכר מבחינתה כזמרת רגש לספר את הסיפור בכוונה שלמה. ריטה אינה גולשת לרגשנות יתר, אלא שרה את ביאתה אליו באיפוק יפה. רק לקראת סיום מגבירה מעט את הנימה הדרמטית. העיבוד-תזמור תומך בקווי מתאר מוסיקליים אווריריים, נוגע בשמימי. התחושה היא שהשיר הזה נפל עליה כפרי בשל, אבל אינו "ממציא" אותה מחדש, ואולי ריטה כבר אנה מעוניינת לגלות דברים חדשים על עצמה כזמרת.

באתי לגרש את הסופה משמיך/ למחות דמעותיך כשתצטרך
לנער טיפות של כאב מבגדיך/ באתי אליך ששוב תחייך
באתי להשכיח וגם להזכיר/ להחזיר את השקט שכבר אבד
לעזור לשלגים בלבך להפשיר/ באתי שלא תהיה לבד
באתי אליך/ וכל צערך מונח למולי/ באתי לגמור לך את הימים הרעים
אולי גם אתה תגמור את שלי
באתי לחבק אחרי שהתנפצת/ לאסוף רסיסים ולאט לחבר
לשלוח יד כשכבר התפרצת/ באתי אליך שלא תוותר
באתי לעגל את הקצוות/ להפוך פחדים מברזל לנוצות
לשמור עליך ואולי/ באתי אליך כמו שבאת אליי

 

דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


4 + 3 =