אוספי להיטים אינם מלהיבים אותי בלשון המעטה. שמעתי את רוב השירים בדיסק הכפול עשרות פעמים ברדיו, בהופעות, באלבומים. פרט לשני החדשים – "בסוף כולם חוזרים הביתה" ו"תמיד אליך" עם יונתן רזאל – אין כאן חידושים.
יש מעט שירים שאני מסוגל לשמוע כמה פעמים ברצף ולהתרגש מחדש. "לא תמו כל פלאייך" שבוצע לראשונה ע"י להקת פיקוד צפון הוא מסוג השירים שנכנסו לשירון הנצח של הזמר העברי. "ביום של הפצצה" משנת 1986 (מילים של דן תורן) הוא מהשירים היפים ביותר של רמי קלינשטיין. "הבוקר את הולכת" – שנסון. "קר שם בחוץ" – רוק מצוין. "כל מה שתרצי" – שיר אהבה מינורי יפהפה. כנ"ל – "הים כבר לא". "את שרה ברדיו" – פאנקי אולטימטיבי.
"הרבה פנים" – קלינשטיין מצוין בשיר על הפחד מפני שינויי מצבי רוח שר רומנטי בלי לגלוש לדביק. "זה לא נגמר" – רגישות נוגה בהזדהות למען שחרו החיילים החטופים.
איזונים שקופים: שני שירים עם ריטה. שני שירים עם קרן פלס. את "שיר אהובת הספן" הייתי משאיר לריטה. לא בטוח שהייתי מכניס את "ככה את רצית אותי" עם גידי גוב, שיר שקלינשטיין לא כתב.
איפה נמצא רמי קלינשטיין לפי האוסף הזה? מוסיקאי ומלודיסט נפלא, אבל נדמה שגם הוא לא ינסה להגדיר נ"צ מדויקת על המפה הסגנונית שלו, שמאפיינת את המכלול. המוסיקה של קלינשטיין אינה נאחזת בזמן, לא מנסה להיצמד לנוסחאות הפקה, מגוונת מאוד בלחנים, בעיבודים. זה מה שהופך את השאלה למי האוסף מיועד – למשמעותית. למעריצים מושבעים שלא החמיצו שום אלבום שלו? למי שרוצים היכרות ראשונה עם שיריו? – אולי. זה מהותו של אוסף – מתקשה לזהות קהל יעד.
דיסק 1: אש, קרוב אל ליבך, תפוחים ותמרים, מתנות קטנות, עוד לא תמו כל פלאייך, בסוף כולם חוזרים הביתה, הניחי לי, אהביני, עניין של זמן, ימי התום (עם ריטה), ביום של הפצצה, צעיר לנצח, לחיות (עם קרן פלס), על הגשר הישן, שיר אהבת הספן, הבוקר את הולכת, דלת כניסה, רוצי קטנה, תינוקי
דיסק 2: קר שם בחוץ, שבועה (עם ריטה), אין כמוה, כל מה שתרצי, כשאני רוקד איתך, את שרה ברדיו, ככה את רצית אותי (עם גידי גוב), הים כבר לא, שיר חשוף, חוץ ממך כלום, עד אשר ישוב (עם קרן פלס), רוחות מלחמה, הרבה פנים, אנשים טובים, תמיד אליך (עם יותן רזאל), הקיץ עבר, בוקר טוב ילד, זה לא נגמר, דווקא עכשיו
