עיון ביקורת

שייגעצ, "איזה יופי!" פרוייקט שירי יום העצמאות (מועדון זאפה ת"א, יוני 2008)

מוסיקה הופעות

סובבו מחוגי הזמן ל-2008. שייגעצ שרים שירי ארץ ישראל בזאפה. עד כמה זה הולך להיות אנרכיסטי? עידן אלתרמן שהוזמן לבמה, שם לב לעובדה ששייגעצ הזמינו להשקת ה-EP של שירי ארץ ישראל קומיקאים ולא זמרים (הוא וגורי אלפי), מה שהעלה כמובן הרהור על טרנד חדש. למשל: ברי סחרוף בסיבוב עם שבי זרעיה. הצחיק.
צחוק, צחוק, אבל נדמה לי שלא סתם הזמינו השייגעצים חבר'ה מצחיקים לשיר איתם שירי ארץ ישראל. יש בזה איזושהי אמירה, כמו של "עם כל הכבוד לשישים שנות מדינה ולשירים היפים של פעם, בואו נרד מהפאתוס ונכניס את העסק לפרופורציות". הרי כל הדיסק הקצר שעליו התבסס המופע הקצר נשמע כתרגיל בלשבור דימוי הלוקאל פטריוטיזם של שיר השירונים וחבורות הזמר. אלפי את אלתרמן הוזמנו כדי להעניק טוויסט שובבי לאירוע, לנפץ את המיתוס הכבד של השירים האלה. להוציא אותם מהזמר הקיבוצי. להוציא מ"שירים עד כאן" (נתן -יונתן-נחום היימן) שמזוהה עם להקת חופים ומשה דץ את הרומנטיות הקיטשית.
ואגב, מצד שני הוזמנה לאירוע בצהרי שישי גברת שושיק לביא, אלמנת אריק לביא ז"ל כדי לחלוק כבוד לנפיל הזמר העברי אפרופו שני קאברים ששייגע מבצעים ("מקי סכינאי", ""בבוסתנים") ובמחשבה שנייה, גם אריק לביא הייה כזה שייגעצ (פרחחי שכזה) בחייו, עם לא מעט "חוצפה" נערית שובבית. ושושיק אמרה לי: הוא היה מאמץ מיד את יובל מנדלסון כבנו.
המופע כמו הדיסק נפתח ב"אנו נושאים לפידים " אינסטרומנטאלי בסטיייל הגיטרות השדוז הבריטית (להקת גיטרות שליוותה בזמנה את קליף ריצארד) מהסיקסטיז
בסיום הגיע – "הראית איזה יופי שרעד ברוח סתיו, שדה זהב דעך באופל והדליק נרות חצב. הראית איזה אודם שצעק למרחקים, שדה דמים היה שם קודם ועכשיו הוא שדה פרגים. אל תקטוף, נערי, יש פרחים שבני חלוף, יש פרחים שעד אינסוף נשארים במנגינה"
מה לשייגעצ ולטקסט כזה? כבר טענתי ברשימה קודמת שהטקסט הזה די הופתע לחטוף דציבלים רוקיסטים..
מצד שני, זה בדיוק הפרויקט של שייגעצ ויובל מנדלסון להסיר כל שכבה אמוציונאלית מזה, לקחת את זה למחוזות הרוק הישיר. מה יש? גם הגבעתרון הבינו שהגיע עידן חדש והתחברו לסאבלמינאל.
בשיר האחרון ""צפון באהבה" (דודו ברק-נורית הירש) חשבתי שיגאל בשן יצוץ מאיזשהו מקום. אבל השייגעצים כאמור העדיפו מצחיקנים כל פני זמרים. אז נכון שהקצב מוציא מהשיר את את המהות הראשונית שלו – אבל הקונטרה הרוקיסטית נפלאה בעיני. חוץ מזה שאני לא ממש מתגעגע ל"צפון" ההוא של בשן.
מה העיב? זה היה קצר מדי: אגב: אם כבר פרויקט לשישים שנות מדינה, למה לא ללכת עד הסוף. שעה וחצי עם שירונים כולל נציגי הז'אנר – הטיש, שרל'ה, אפי נצר, שרוף.

יובל מנדלסון – גיטרה, שירה, שיקו פלדמן – גיטרה, אבי מרקוביץ' – בס, אסף רייז – תופים. אורחים: גורי אלפי, עידן אלתרמן. ליאור רון: חצוצרה.

שירים: לפידים (אינסטרומנטאלי), שלום לך ארץ נהדרת, שירים עד כאן, אבא סיפור, שיר הלהקה, מקי סכינאי, בבוסתנים, ביום ובלילה, האהבה שלי, יש פרחים, אלף שיר לצפון.

דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


8 − = 4