עיון ביקורת

שירי מימון, האם זה להתראות (מלים: אמיר פרישר גוטמן, נועה ברנר לחן והפקה מוסיקלית: ניצן קייקוב, יולי 2019)

מוסיקה ישראלית, סינגלים חדשים, שירים חדשים

המידע החוץ שירי (*) לא נמצא בידי המאזין. תן לרגש לנווט את המילים, ואין כמו שירי מימון לקחת את הלחן הנוגה של ניצן קייקוב כדי לפוך את השיר לוידוי מלודרמטי. מה שהוא הבטיח. אכן: כל הקלשאות. בית ומשפחה ושלושה ילדים, נסיעות מיוחדות לחו”ל, אלא שהבטחות לחוד ומציאות לחוד, וגם כאן אין כמו הקלישאה – “נגמרים כל החלומות“.
בהפקה המוזיקלית השתמשו בכל אמצעי כדי להפוך את השיר לרגשי מאוד, כולל קולות שמיימיים שמרחפים מעל המילים. מימון מתמסרת רגשית לסיפור, למילים ולמוסיקה. המלו-מלנכוליות הזו טובה לה. כזמרת פופ אמצע הדרך – אף אחד לא יכול לקחת את מה שיש לה, ואין סיבה לקחת. מצד שני, באיזשהו מקום אנילא מצליח להתחבר למאמץ הזה להיות מלא ברגש, כפי שמתבקש מהסיטואציה. גם המנגינה, גם ההפקה המוסיקלית וגם הביצוע נשמעים שקופים מדי ברגשנותם בניסיון להתחבר לנרטיב האפוף עצב גדול.

(*) מתוך “לנצח נשאר” – ערב לזכרו של אמיר פרישר גוטמן, שנערך ביום השנה השני למותו. את מילות השיר האם זה להתראות כתב אמיר פרישר גוטמן בזמן שהותו בבית החולים, כשהוא חושב שהוא חולה בסרטן ותוהה האם עוד רגע הכל נגמר.  השיר, שנוסח מתוך מחשבותיו של ינאי,  בן זוגו של אמיר, משרטט בעצב חלומות משותפים שלא יתגשמו.  אמיר הספיק לשלוח את השיר לחברו ניצן קייקוב, שהחזיר לו לחן אליו התחבר ואהב.  ביום השנה השני למותו של אמיר, שנערך השבוע, ביצעה שירי מימון לראשונה את השיר, שהגורל זימן לו תפנית מצמררת.

האם זה להתראות ?/ הוא מחזיק לי את היד/ כמו שניות לפני ההתרסקות
וכל הקלישאות של תמונות חיים רצות/ אותי עכשיו עוטפות
הוא הסתכל לי בעיניים/ כבר אלפי פעמים בלי פחד/ אבל הפעם הזאת, האם הפעם הזאת
האם זה להתראות
הבטחת משפחה ובית/ הבטחת לפחות שלושה ילדים/ זוכר איך תמיד לא רצית פרארי
העיקר שניסע יבשות וימים/ הבטחת סילבסטר בסידני/ בדיוק כשמתחילים הזיקוקים
הבטחת שנהיה ביחד/ לעולמים
האם זה להתראות/ בוא תחזיק לי את היד/ כאילו שום רע לא יכול לקרות
ודווקא בתקופה של התחלות/ ונגמרים החלומות, כל מה שרצינו להיות
הוא שור, עקשן, נלחם, לא נעצר גם פצוע/ אבל תראה אותך, שבור במיטה, לא אתה
לא, לא, זה לא יכול להיות/ האם זה להתראות
הבטחת משפחה ובית/ הבטחת לפחות שלושה ילדים/ זוכר איך תמיד לא רצית פרארי
העיקר שניסע יבשות וימים/ הבטחת סילבסטר בסידני/ בדיוק כשמתחילים הזיקוקים
הבטחת שנהיה ביחד/ לעולמים
בקרב הזה אני עומד נושם בכל כוחי/ לא ייגמר לי האוויר ולא תיפול רוחי

 

דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


5 − = 4