עיון ביקורת

שירי מימון, נשימה (מלים: הדס כהן לחן: מורן דוד עיבוד והפקה מוזיקלית: רובי פאייר ועידו נמר, מרץ 2019)

מוסיקה ישראלית, סינגלים חדשים, שירים חדשים

זמרת טובה, תפקיד ראשי במחזמר 'שיקגו', שופטת מבוקשת בתוכנית ריאליטי מוסיקה. אבל מה בדיוק הקו המוסיקלי שלה? שירי מימון עדיין נמצאת במחזמר של עצמה, שרה מלודרמות שנשמעות  מופרכות משהו, לא אומרת דברים מתוך העולם שלה. השיר במקצב ואלס, מנסה לגעת במצוקת הנפילה באהבה שהתרסקה – שגרמה ל"כאב לא רגוע" ( יש כאב רגוע?) לגעגוע, לרצון "לשפוך את הלב מהגוף" ובפקפוק שיש "ידיים אחרות" שיצילו, כי רק הוא מכיר "כל שבר וכל חדר חשוך".  שיר מתפתח כבלדת מידטמפו שמתנחלת מיידית בזיכרון. המקצב המונע במחיאת כף מסייע לשיר לעלות על נתיב ידידותי למאזין. צליל החשמליות מקדם את האובר-דרמה. למרות ההפקה הבומבסטית המרשימה, הביצוע המהוקצע זה שבא מ"הנשמה" והכוריאוגרפיה המפוארת של הקליפ  – זה לא קרה לי או כפי שאמר השיר – לא הרגשתי כמעט כלום. הייתי מציע למימון לצאת מהמחזמר של חייה, וסוף סוף להתחיל לשיר אותם.

במאי קליפ: קובי פלשמן  חברת הפקה: ZOA Films

סוף/ התקרה מסתובבת/ הזירה מהבהבת
זה מה שיש בי/ רק כמה כוחות לאסוף
האבק בעיניים/ המחנק בינתיים/ זה מה שיש בי
רק עד שהפחד יטרוף
נשימה, נשימה/ את עכשיו במקומי – מה
מה אני מבקשת?/ רק ללכת, ללכת
איך נפלתי בבום/ לא הרגשתי כמעט כלום
רק כאב לא רגוע/ כשמתחיל געגוע/ מסמן לי לקום
שוב/ אני לא מתכוונת/ והכוס מתרוקנת
כמה רציתי/ לשפוך את הלב מהגוף
ואולי יש ידיים/ אחרות ועדיין/ רק הוא מכיר בי
כל שבר, כל חדר חשוך

דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


− 3 = 6