הפשטות הטקסטואלית, הפשטות המלודית, הקישוט האוריינטאלי הקליל. טון נמוך רך. יזוהה בקלות עם הסגנון של עידן רייכל, אבל לא הברקה שתירשם בין השירים הגדולים שלו. האם אנחנו מחכים לרעיונות מוסיקליים מאתגרים/ מיוחדים יותר מיוצר כמו עידן רייכל? נאמר את זה כך: יש תחושה, שרייכל מתיישר על מסלול כזה בטוח, בא בקלות יחסית לציבור נרחב, עצבות מתקתקה שהופכת לטרנד מחובק. האם "בסדר" זה מספיק? – בטוח שרייכל יודע את התשובה.
ועכשיו נשארנו שנינו / לא צריך לחלום בגדול
כוס קפה על המרפסת / סתם להעביר את היום
לשבת מול השמש / מול הים
לנשום אוויר נקי של העולם/ עכשיו נשארנו שנינו
שלא נשאר לבד
מישהו להעביר איתו את הלילה/ שיישאר ליד
לספר לו איך עבר היום
תגובה אחת
אחרי דיסק אחרון טוב ומפתיע לטובה (ואם תבואי אליי). בשיר הזה… רייכל חוזר לרדוד קיטש רומאנס.