הייתי בחגיגה הים-תיכונית הזו של שלומי ויודה בקיסריה. את כל הדברים שרציתי לומר, אמרתי ברשימה על ההופעה. ראשים ונשמות מדברים ביניהם ושרים שירים ומחרוזות כמו נועדו לחבור למופע בידור מהוקצע.
הסלט מורכב מלהיטי כל הזמנים של השניים. אם בדיסק 1 עוד קיבלנו ביצועים ייחודיים של שירים, הדיסק השני כבר מקים על הרגליים וקורא להצטרף להילולה ללא פאוזות. תחת כיפת השמיים – זה יותר טבעי מאשר בסלון. אפשר לפתוח דלתות וחלונות ולהזמין את השכנים. הם יבואו. הייתי עושה יותר הפוגות לקלאסיקות.
העיבודים וההפקה המוסיקלית של לואי להב צמצמו פערים אומנותיים בין שבת לפוליקר, דרבוקה וזורנה חוברים ל"בחוף של טרפטוני" של שבת, ל"כפיים" של פוליקר. בהילולה ים תיכונית כזו עוד לא היינו. לקראת סיום צירפו השנים קולות ל"דברים שרציתי לומר". דברים שהשניים אמרו יחד בערב הזה חברו למשבי רוח ים תיכונית ערים מאיי יוון ועד חופי טורקיה. פתחו חלון גדול לים התיכון. אני מכניס לדיסק במכונית. זה רדיו שאני מאמץ לחוף מבטחים בים המסחרא.
דיסק 1: הצל ואני, ואני שר, משמרת לילה, אל תלכי רחוק מדי, בוקר יום ראשון, רפסודה, הזמן המאושר, עיניים שלי, אבא, מחרוזת: אלקו, שוטה הכפר, שיק השיירה, טראנס אוריאנט, מחרוזת: בראשית עולם, האחת מבין כולן, שתדעי, חלום צועני, Margarita, Amor De Mis Amores, Bamboleo, יום סבבה, חלון לים התיכון
דיסק 2: פרח, תנו לגדול בשקט, מחרוזת: אצלנו בשכונה, Opa Ni Na Nai, Istaman Babajin, רדיו רמאללה, היידה, פנים אל מול פנים, יש לך, בגלל הרוח, יום שישי, התחלה חדשה, מתוקים, מתוקה שלי, בחוף של טרפטוני, כפיים, דברים שרציתי לומר, לכל אחד יש
שלומי שבת יהודה פוליקר – ביקורת ההופעה
צילומים: מרגלית חרסונסקי
