לא כל אחד חולם על הטוב בתוך האפור היומיומי. מתרגלים לרע מתמשך עם הפוגות, מחפשים דרכי מילוט. זיהוי צורך הוא תשתית לביקוש. שלמה ארצי זיהה צורך. חולק מאוויים אסקפיסטיים עם אנשים באשר הם בלשון "תתארו לכם" – כלומר: בואו נחלוק עולם יפה, פחות עצוב, קצת אושר, שמש בכיסים, בית בגשם, ריחות עצים מלאים בתות, הזדמנות לחזור לנעורים, הגשמת כל החלומות, וגם פגישה איתה.
שיר שהוא אידיאליזציה גורפת של חיים אחרים. אין כמו עם ישראל, שרוב ימות השנה מתכנן את ההגעה שלו ל"בן גוריון" כדי לעוף לאיזה נופש חלומי יווני, טורקי או רומני, שלא תמיד מרגיש גן עדן.
מצד שני, תתארו לכם – לחזור לנעורים. לא בטוח שכולם משתוקקים. הגשמת כל החלומות? בל נסחפה. נהיה צנועים יותר, נסתפק בבריאות טובה. המון, לא? אבל מי חושב על בריאות כשלא חולים?
קצת קיטש הוא חלק ממרכיבי מתכון השנסון של שלמה ארצי, חלק מההחנפה המלטפת, והמנגינה הטיפה מדוכדכת הזו, הקול החם והמחבק (ראו וידיאו) – מנטרלים ומעניקים את האותנטי שמחלחל ומתנחל באזור הבטן הרכה של הרגש.
*** מהשירים היותר מבוקשים אצל מחפשי האקורדים והתווים.
תתארו לכם עולם יפה / פחות עצוב ממה שהוא ככה / ואנחנו שם הולכים עם שמש בכיסים / ומעל גגות, הכוכבים
והזמן עובר בלי פחד / ואני הולך לפגוש אותה בגן העדן
תתארו לכם קצת אושר / כי הוא כל כך כל כך נדיר כאן / עיר מגניבה בתוך החושך ושנינו בשמיכה
והיא מלטפת אותי ואומרת לי / מחר יקרה מה שרצית / והיא מלאה השתקפויות של עצב ושמחה
תתארו לכם באמצע יום יפה / שמיים מעליכם, האהבה איתכם / כן, ככה זה קרה, לפתע היא אמרה
אני עוד זוכר אותה, כמו בסערה / תתארו לכם אותי נופל לתוך זרועותיה
תתארו לכם עולם פשוט, חדר ללילה, בית בגשם / ריחות עצים מלאים בתות, ושנינו שיכורים
"אם נפרד אני אמות", היא לוחשת וגועשת / תתארו לכם עוד הזדמנות לחזור פתאום לנעורים
תתארו לכם את החיים, זזים אחורה וקדימה / מה שחסר שוב מתמלא, מה שהיה פתאום ישנו / ואני מביט לתוך עיניה ונגנב בכוח פנימה
תתארו לכם אותנו מגשימים את כל החלומות/ תתארו לכם באמצע יום יפה…
תתארו לכם עולם יפה, פחות עצוב ממה שהוא ככה / ואנחנו שם הולכים, עם שמש בכיסים
(תתארו לכם עולם יפה, עיר בתוך החושך) / עולם פשוט, תתארו לכם קצת אושר
שלמה ארצי תתארו לכם עולם אחר
