מישהו בתיאטרון תמונע התאהב במושג Unplugged (*), ויצר סדרה של מופעים תחת הכותרת הזו, אבל לפי ההרכב הראשון בסדרה, נדמה כי מדובר יותר בגימיק שיווקי, מאשר בקונספט מוסיקלי: "הברירה הטבעית" עם שלמה בר אינה צריכה לנתק כלים מהחשמל, כי במהות היא הרכב חף מרוק חשמלי, עושה מוסיקה אקוסטית למהדרין. ל"הברירה הטבעית" יש מקור אנרגיה חזק יותר מחשמל. שלמה בר, בן 72 הוא תחנת כוח שעדיין מעבירה עוצמות מחשמלות לנגנים, לקהל. שלמה בר מדבר על עצמו כעל "נס", ואני מוכן להסכים, גם אם אינני מהמאמינים בניסים.
בגילו זה נשמע  – על טבעי. לא רק שלא איבד דבר. הוא נשמע עוצמתי יותר, טעון יותר, מחובר יותר למקורות האמונה ולאמת שלו. לא שגילינו אצל שלמה בר משהו חדש שיש לרוץ לספר, אבל אין ספק, שהוא  עדיין בוער מבפנים, זמר נשמה שמתופף את עצמו לדעת בדרבוקה, כאילו זהו  המקור החשמלי אליו הוא מחובר. מלא ביטחון, שר בקול שנשמע בשל מאי פעם.
היופי בהופעה הזו הוא ביכולת להפוך מוסיקה ממקורות שונים למופע הומוגני – השירים המקוריים שלו, שירים ישראלים קלאסיים, מוסיקה פרסית, השפעות אנדלוסיות, הודיות ומרוקאיות. החיבור בין "אלי אלי" של חנה סנש ודוד זהבי ובין "מי שלא היה בחתונה מרוקאית" של ארז ביטון נשמע היום אורגני מאי פעם. כנ"ל "שחרחורת" ו"זמר נוגה" עם "אצלנו בעפר טודרא" ו"ריצתו של העולה דנינו" של אלתרמן ו"שיר השוק" של יהושוע סובול.
ההרכב שלצידו ומאחוריו מגשים את הצבעוניות האוריינטאלית האקלקטית של בר, שנשמעת מוסיקה ישראלית שורשית יחידה במינה. במיוחד בלטו ניר סרוסי בכינור, שהוא כיום כלי חיוני במופע של בר, מנשה ששון בסנטור, שצליליו הם תוספת חיונית, ושלום מור בגיטרה אקוסטית.
המושג "אנפלאגד" אינו מבשר על מופע חדש של שלמה בר והברירה הטבעית. בר לא התנתק משום מקור חשמלי, אבל הוא מאוד מחובר לעצמו, מקרין את הנשמה שלו על הלהקה שאיתו, כדי להעניק כמעט שעתיים מלהיבות ממבחר השירים היותר מוכרים שלו, שכמו תמיד נשמעים אירוע מוסיקלי חד פעמי.

* המושג Unplugged נוצר ע"י רשת MTV, שבשלהי שנות השמונים פתחה בסדרת הופעות אקוסטיות של להקות רוק חשמליות כמו בון ג'ובי ונירוונה.

שירים: שחר אבקשך, המדבר, אצלנו בכפר טודרא, זמר נוגה (התשמע קולי), שער הרחמים, דרור יקרא, קטע פרסי קלאסי, ידיד נפש, ריצתו של העולה דנינו, שיר תפילה, מחרוזת מרוקאית, שחרחורת, ילדים זה שמחה, אלי אלי, שיר השוק, הללויה.

השתתתפו: שלמה בר שירה, דרבוקה, מנשה ששון – סנטור, ניר סרוסי – כינור, שלום מור – גיטרה אקוסטית, משה מלניאקר – דולגי (תופים הודיים), אילן אביב – בס.

צילום: מרגלית חרסונסקי

וידיאו: אצלנו בכפר טודרא