עיון ביקורת
לרכישה >>

שם טוב לוי ואבי ליבוביץ' אורקסטרה , בחברה טובה (הפקה עצמאית, יוני 2015)

מוסיקה ג'אז, מוסיקה ישראלית

למי שממתין לאלבום חדש של שם טוב לוי: זה אינו האלבום הזה. אין כאן שום שיר חדש שלו. מצד שני: תענוג  לחזור ללהיטיו הישנים, כשהם מטופלים ע”י אבי ליבוביץ’ והתזמורת שלו.
יש שירים קלאסיים, שהם בעלי פוטנציאל של סטנדרט’ס, בדומה לשירים מספר השירים האמריקני הגדול, המשמשים אתגר עיבוד ואלתור להרכבים ג’אזיים. החיבור בין שם טוב לוי לאבי ליבוביץ ‘ והאורקסטרה שלו הוא דוגמא לשיתוף פעולה מהסוג המפרה זה.
לא נמצא באוסף הזה פרשנויות חדשות/מהפכניות לשירים של שם טוב לוי, אבל בעיקר ריענון של מוסיקאים, שנפגשים לפגישה שיש בה יותר מאשר התרפקות יפה על נכסי העבר של המוסיקה הישראלית.
“טווס הזהב” התקשט בנוצות מרהיבות, שהעניקו לו נפח יפהפה של צליל נשיפה עשיר פלוס סולו סקסופון טנור מרענן של עמית פרידמן. העיבוד המשותף של יונתן אלבלק ושם טוב לוי נתן לשיר הזה אנרגיות מוספות.
“פסק זמן” בשירתו המעודנת של המלחין עצמו, בניואנס של שירת רבים, בפתיח הבס המיוחד, בסולואים של טרומבון, סקסופון, חצוצרה, גיטרה  – זכה לזמן ג’אז ממדרגה ראשונה בעיבוד הגיטריסט יונתן אלבלק.
העיבוד של עמית פרידמן ל“התעוררות” לא גילה את השיר הזה מחדש, אבל הוסיף לו צבעים משדרגים, במיוחד הסולו המצוין של יונתן אלבלק בגיטרה, שנשמע כמו נגינת חליל.
“בכפרך” עפ”י המשורר דוד פוגל, הוא אתנחתא רוגעת, שיר פסנתר, כמעט נחבא אל הכלים בין הביצועים האחרים. גם סולו הטרומבון של אבי ליבוביץ’ אינו הופך אותו קוהרנטי לאוסף הזה. אני מעדיף את האתנחתא של “התחלות”, פחות משלוש דקות של אינטרקציה בין שם טוב לוי בחליל ואבי ליבוביץ’ בטרומבון.
“חגיגה” – האינסטרומנטלי קולח בתזמור עשיר של פיוז’ן ג’אז ים תיכוני בעיבוד מבריק של יונתן אלבלק ובסולואים המצוינים של שם טוב לוי – חליל ואלון פרבר – סקסופון אלט. בשביל קטע כזה מחברים את התזמורת עם שם טוב לוי.
אהבתי את סולו החצוצרה של ארתור קרסנובייב ב”לילות הסתיו”, שנפתח כמו פרח באביב יחד עם צליל התזמורת, ובהמשך את סולו החליל של שם טוב לוי והשתלבות הקולות בלה-לה-לה. זהו אחד העיבודים היותר מפרים באלבום עליו חתום אבי ליבוביץ’.
“שובי לביתך” עפ”י דליה רביקוביץ’ זכה לעיבוד תזמורתי (ליבוביץ’), שמעניק לו חידוש משמעותי כשיר העומד בפני עצמו, לאו דווקא באוריינטציה של החיבור לתזמורת.
לקינוח מוגש “ריקוד ההוביטים” בעיבוד מורכב של רון אלמוג, שעובר מגרוב פאנקי לסולו ג’אז לירי מבריק של שם טוב לוי בחליל ובסולו טרומבון של אבי ליבוביץ’.
החיבור של שם טוב לוי לאורקסטרה של אבי ליבוביץ’ לא רק ריענן את שיריו. הוא הכניס אותם לטריטוריית ג’אז  ישראלית מרתקת, שכדאי מאוד לבקר בה.

שירים: טווס הזהב, פסק זמן, התעוררות, בכפרך, חגיגה, בלילות הסתיו, התחלות (ראש בראש), שובי לביתך, ריקוד ההוביטים
כל הלחנים: שם טוב לוי. שם טוב לוי – שירה, חליל ופסנתר.

התזמורת: אבי ליבוביץ’ – טרומבון וניהול מוסיקלי, יאיר סלוצקי, ירון אוזנה – טרומבון, דן ורון, ארתור קרסנובייב – חצוצרה, אלון פרבר – סקסופון סופרן ואלט, ליאור לוין – סקסופון אלט, עמית פרידמן – סקסופון טנור, טל ורון – סקסופון בריטון, יונתן אלבלק – גיטרה, מיקי ורשאי – גיטרה בס וקונטרבאס, רון אלמוג – תופים.

 

דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


4 − = 2