האחדות של חיים וצלילים היא "האמת" של רן דרום, שיחד עם אסף וגמן, צמד "שתיים דובים" (עפ"י אלישע והדובים מספר מלכים) הפך להמיית נפש מוזיקלית. הסיפור עובר בין משבר טוטאלי ועד תקווה ואור. דרום ייצר מעין "שרשרת מזון" של הא בהא תליא. השיר מלווה בקריאה אל האל בלשון נקבה, בחיפוש אחרי הצד המכיל, העוטף והמלטף של האלוהות ושל החיים.
המוסיקה נעה בנתיב איטי, נוגה. הקולות של הצמד מאופקים, מספרים בפיקחון את הסיפור. המנגינה מותאמת ככפפה לנרטיב האישי. אין כאן פיקים דרמטיים, אלא נתיב קודר-אפרורי, מהלך מלודי פשוט ויפה, צליל אקוסטי, הרמוניה קולית לוטפת. המוסיקה נשמעת האמת הצרופה של הצמד. יפהפה.
האמת, מקרוב, כבר חשבתי לעזוב/ את אלי, את הים, את העולם/ ים טורקיז, הרים שחורים, אין רווח בין העננים
לא שקרים, לא חלום, ולא בכוח/ הו אלי, תני לי כוח להמשיך/ כביש ארוך ומסוכן, אל הבית הקטן/ עכשיו אני רואה, חלון קטן כזה, שלא נסגר
את היית לי נשיקה של אור/ בזמן הכי אפור/ ואותך על כך לא אשכח/ נשיקה של אור/ בזמן הכי אפור
אם אין אותך אין פרחים, אם אין פרחים אין גלים,/ אם אין גלים אין מלים/ אם אין מלים, אין עיניים, אם אין עיניים אין אוויר/ אם אין אוויר, אין אדמה
אם אין אדם, אין צלילים, אם אין צלילים אין עולם/ אם אין עולם אז באמת, אולי/ אין אותך, אין אותך אלי/ וזה היה הסוף בשבילי
אבל את היית לי נשיקה של אור/ בזמן הכי אפור/ ואותך על כך לא אשכח/ נשיקה של אור/ בזמן הכי אפור
