עיון ביקורת

תזמורת המהפכה מארחת את: אסתר רדא ואת Geshem, להיטי הג'אז הגדולים – A Standard Revolution (בית האופרה ת"א, פברואר 2019)

מוסיקה ג'אז, מוסיקה ג'אז לייב, מוסיקה הופעות

אסתר רדא הצטרפה לתזמורת המהפכה ושלישית "Geshem" רק בשיר השמיני – The Man I Love. פתאום התקרבנו לסטנדרט ג'אז באוריינטציה השכיחה שלו. עד אז התזמורת עשתה  שימוש בסטנדרטים לצורך עיבודים אקוסטיים-אלקטרוניים מורכבים, חלקם – מעניינים, חלקם – פחות. הערב – בעונתה השניה של סדרת המהפכה בבית האופרה בת"א – נפתח ב – Boogie Stop Shuffle של מינגוס וב-My Favorite Things מתוך "צלילי המוסיקה". התזמורת התרחקה / התקרבה למקור, אבל היומרה של ג'אז מהפכני, סימפוני מעורב אלקטרוני, השאירה אותי לעיתים מעט מרוחק. העיבוד ל – Nature Boy עם שוזין, איש הטריו "גשם", החזיר לשיר קווי מתאר ג'אזיים יפים. גם העיבוד ל – Round Midnight של טלוניוס מונק נשמע בגרסת "המהפכה"  יצירה רבת ניואנסים שהעניקה לסטנדרט ממד ג'אז-אוונגרדי מיוחד ומרתק.
המונחים "סטנדרט" ו"סטנדרט ג'אז" מתייחסים לרוב ליצירות ג'אז פופולריות. ההגדרות של המושג לא תמיד זהות, אבל בגדול אפשר לקבוע כי "סטנדרט ג'אז "הוא יצירה בעלת ביקוש מתמשך ברפרטואר מוסיקלי ומשמש בדרך כלל כבסיס לאלתורי ג'אז. לפעמים המונח "סטנדרט ג'אז" משמש לציון יצירה שהפכה לכזו. זוהר שרון, רועי אופנהיים (מנצח התזמורת) ויונתן אלבלק, שניהלו אומנותית את הערב, חפשו משהו אחר ומקורי בחיבור לג'אז, לא ביג באנד, לא תזמורת רגילה. הכוונה היתה כדבריו של אופנהיים להפריד את הסטנדרטים מהג'אז הקונבנציונאלי על מנת ליצור יצירות לתזמורת ולטריו אלקטרוני. לא הסטנדרטים חשובים אלא –  הרכבת יצירה חדשה על בסיס הסטנדרט. יש חומרים, קח אותם והרכב פאזל חדש, חדיש, חדשני. זו הסיבה ששמות הקטעים הופיעו בסוף הביצוע על המרקע. הם (הסטנדרטים) לא היו המטרה.
הרעיון מרתק כל עוד התוצאה היא מיוחדת ורבת השראה. ב- I Got Rhythm של גרשווין הרגשתי אוסף של טלאים שאינו מתחבר – אחרי סולו תופים ארוך בפתיחה של אביב כהן – ליצירה קוהרנטית. לא חייבים דווקא "סטנדרטים" כדי להגשים את הקונספט. קטע כמו – Sungazing  של "Geshem" הציג מוסיקה מקורית, מעין רוק מתקדם אוונגרדי בשילוב קונסטרוקטיבי בין הטריו האלקטרוני לתזמורת המהפכה. Caravan של דיוק אלינגטון  ו – Feeling Good המוכר מהביצוע האלמותי של נינה סימון ששרה אסתר רדא, החזירו את התחושה וההכרה, שלא חייבים תמיד ב"מהפכות" כדי ליצור מוסיקה מאתגרת ומהנה.

מנצח: רועי אופנהיים. ניהול אומנותי: זהר שרון, רועי אופנהיים, יונתן אלבלק
Geshem הם: יונתן אלבלק, שוזין, אביב כהן.

צילום: מרגלית חרסונסקי

Boogie Stop Shuffle
My Favorite Things
Nature Boy
Giant Steps
So What
Round Midnight
רוצי מריה
The Man I Love
I Put A Spell On You
Home
I Got Rhythm
Sungazing
Caravan

Round Midnight

The Man I  Love

I Put A Spell On You

Caravan

Feeling Good

 

גלריה
דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


+ 8 = 10