תיסלם בהופעה. צילום: מרגלית חרסונסקי

תיסלם פרצופה של המדינה 2023

תיסלם תמיד שולפים את השיר הזה בזמן, ובאופן טבעי עכשיו ב-2023, כשפרצופה של המדינה על הפנים בימי החקיקה המסמנת הפיכה משטרית והפגנות האלפים. 

5/5

תיסלם תמיד שולפים בזמן את השיר הזה. ב-2023 השיר יותר מאשר מתבקש, כשפרצופה של המדינה על הפנים בימי החקיקה המסמנת הפיכה משטרית והפגנות האלפים.ז ה קרה בהפגנת ראשי האופוזיציה ברחבת המוזיאון בת"א נגד יוזמות החקיקה של מפלגת השלטון לחסינות לראש הממשלה ולפגיעה בבית המשפט העליון.  בהפגנות הקורונה.  במרץ הלהקה בחרה לסיים את המופע שלה  עם הפילהרמונית בהיכל התרבות עם "פרצופה של המדינה", לקול קריאות קצובות של "דמוקרטיה" ומחיאות כפיים לאות תמיכה מהקהל באולם.
"פרצופה של המדינה" יכול היה להיכתב כראפ, אבל תיסלם לא הייתה מעולם ראפ. היא עשתה מהטקסט המצוין של יאיר ניצני פופ מעולה, שהצליח לשדר את המסר.
בתחילת דרכה נמנעה תיסלם מלעסוק בנושאים פוליטיים, למעט בשיר "חצבים פורחים", שעסק במלחמת לבנון הראשונה. ב־1990 התרחש בישראל ניסיון לפרק את ממשלת האחדות הלאומית השנייה בראשות יצחק שמיר, ולהקים במקומה ממשלה צרה בראשות שמעון פרס, במהלך שכונה "התרגיל המסריח". נכתב השיר  כשיר מחאה העוסק בהתנהלות של פוליטיקאי־עסקן ציני שעוסק בקידומו האישי במקום לראות את טובת הציבור לנגד עיניו. הוא נכלל באלבום אוסף של תיסלם שנקרא "נגנו עכשיו!" שיצא ב־1990 לרגל האיחוד. הרקע לכתיבת השיר היה ה'התרגיל המסריח', כפי שכינה יצחק רבין את המהלך הפוליטי שרקח שמעון פרס כדי להפיל את ממשלת האחדות (בראשות יצחק שמיר) ולהקים במקומה ממשלת שמאל צרה.
מה רצה יאיר ניצני להגיד? בואו לא ניתמם. הפרצוף של המדינה הוא בבואה של הפוליטיקאי-העסקן הישראלי הקטן והמושחת. "פניו משתקפים בחלון בפינה/ הפרצוף שלו/ הוא פרצופה של המדינה". כלומר: הפוליטיקה הישראלית היא בבואה נאמנה של החברה שאותה היא מייצגת. האזרח מן השורה לא יכול להרשות לעצמו להזדעזע, כי הוא בחר בנציגיו, מפני שהוא עצמו בבואת הפוליטיקאים בהם הוא בחר. את הפוליטיקאי כמו בוחרו לא מעניינת מהות הדמוקרטיה, שמירה על זכויות האדם, גזענות, שלום אמיתי.
עד כתיבת שורות אלו, עברו כשלושים ושלוש שנים מאז ביצוע הבכורה של השיר. משהו השתנה? ניצני, בכתיבתו הנוקבת ידע לזהות צורת התנהגות מוטבעת של הפוליטיקאי הישראלי, מהסוג שלא ניתן לשרש. באופן כמעט ברור, הוא חזה את הדרדרות הפוליטיקאי המקומי.
זמרי מחאה בישראל?
 האם להיות להיות בדרן שמאלני זה עד כדי כך מסוכן? החשש של רבים – משמעותי. זיהויים של יוצרים וזמרים עם מחנה כזה או אחר עלול לפגוע בפרנסה. לא סתם יובל בנאי שר "למה לי פוליטיקה". מצד שני אנחנו ממתינים לזמרים שיעלו על הבמה כדי להשמיע דברים נוקבים, שיזעקו את הכאב. זמרים  מגיעים לעיתים לכיכרות כבדרנים מתנדבים,  לא כטרובדורים שבאים באמת לזעוק את זעקת המחאה. גם בגיחה המחודשת של תיסלם עם  השיר הזה  – יש מקום לנחמה פורתא.

תסלם – פרצופה של המדינה עם התזמורת הפילהרמונית

הוא יצא בבוקרו של יום קיץ מתיש / נשק לאישה, חצה את הכביש, / מכונית מטופחת נהג מיומן / שועטים לבירה – יום חדש לעסקן הקטן.
מחייג בנסיעה – ענייני מפלגה / ודואג לחלקו בפרוסת העוגה. / השיחה קולחת, הובטחו לו דברים / כבר שנים שהוא לא מייצג בוחרים.
מסמכים לעיון תקציבים לפיתוח / ועשן הסיגר לחלון הפתוח / הוא אומר לחבר מפלגה "רגע גדליה אולי תהיה השגריר באוסטרליה".
הוא משקיף אל הנוף למדינה שאהב / אז מה אם בדרך שיקר וגנב, / פניו משתקפים בחלון בפינה / הפרצוף שלו הוא / פרצופה של המדינה…
מסדרונות השררה וקומות בירוקרטיה. / תקציבים לישיבות על חשבון האינפלציה / הוא קיצץ בדקה שלושה מפעלים / וארבע מאות איש הפכו מובטלים.
מדרימים במכונית – וילונות כחלחלים / הוא קופץ לביקור, הורים שכולים / הוא שכח שהטיף בעד מלחמה / הפרצוף שלו הוא פרצופה של המדינה.
הוא חשוב מקורב הוא יהיה ויהי מה / זה הוא שיחליט אם תהיה מלחמה. / זה הוא שיקבע את חינוך ילדיך / הוא יקבע נהלים אתה תצא מכליך.
בלהט נואם לקהל מתרגש / אדמה גואלים במגל וחרמש / הצביעו נכון ואני מבקש..
תנו לי כח / תנו לצרוח / מה שבא לי / כי הייתה לי / ארץ זבת חלב
נגנו עכשיו…
ואני לא מבין מה השתנה? / אם אני האידיוט היחיד במדינה, / שחרד למחר וחולם עלי זית / ורוצה להרגיש שכאן זה הבית?
מלטף את פנייך משקיף לחלון / ואת מחייכת מתוך החלום / אוהב שאת ככה/ ולא משתנה / החיוך שלך הוא / פרצופה של המדינה…

תיסלם – "פרצופה של המדינה"  1990 


תסלם פייסבוק

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

תגובה אחת

  1. תודה על הכתבה הזו – אלה בדיוק המחשבות שעברו לי בראש אתמול בהפגנה. האומץ של תיסלם, המילים הנוקבות והמבריקות שעדיין כל כך רלונטיות ואולי יותר, איפה עוד אמנים – ואולי קשה להאשים אותם כשהמחיר שמשלמים על אמירה נגד גדולים מאד כולל איומים על חיים (ראה מקרה אחינועם ניני). מעבר לפוליטיקה – פשוט שיר טוב והם שרו אותו אתמול נהדר. תודה תיסלם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן