אברהם טל עוצר לבדיקה עצמית בהיבט פילוסופי. האישי עומד למבחן מול הקולקטיבי. על רקע מציאות קשה ובלתי ניתנת לשליטה ("ילדים הולכים אמהות בוכות"), הוא מציע לעזר שכנגד לבחון מחדש את יחסיהם, כי להם, כזוג, יש עדיין יכולת להחליט על גורלם – "אם תלכי בשנייה עולמי יקרוס/ ואם אלך לך תצטערי". מילים פשוטות: היינו יחד ושתקנו, אבל בזבנו את מה שאסור לבזבז. תתבונני בכאב הענק של אחרים כדי להבין כמה חייבים לחיות את החיים, לפני שכוחות גדולים ממך מתערבים בהם.
צליל גיטרה אקוסטית, מכין את הקרקע למנגינה נוגה, מקסימה בפשטותה. אברהל טל מתחיל מאופק, כדי להביע בבהירות את התובנה. בהמשך נוספים בס, תופים וכלי מיתר כדי לההעצים את התחושה. מעביר הילוך ממוסיקת פולק לצליל נשמה, טל מצליח להביע את מה ש"חשוב באמת" בצורה הכי ישירה וכנה.
אם תלכי/ בשניה עולמי יקרוס/ואם אלך לך תצטערי/ על הזמנים בהם הייינו יחד/ ושתקנו
הימים עוברים והשנים רצות/ ואיפה את ואני באמת/ ילדים הולכים אמהות בוכות/ תגידי, מה פה חשוב באמת
כמה נתעסק עוד בכאב/ וכמה נתעכב על השונה/ ואיפה לא היינו מי שאנחנו באמת
היים עוברים והשנים רצו/ ואיפה אנחנו באמת/ ילדים הולכים אמהות בוכות/ תגידי, מה פה חשוב באמת
