הימים הנוראים בפתח. גם הראפר פונה לאב הרחמים. משתמש בפיוט הנודע כדי לתפוס שיחה אינטימית אתו בגוף ראשון. "בוא נדבר על כל מה שהיה על הטוב ועל הרע", כאילו סחבק, אחד מהחבר'ה. מודה בפניו שהוא חטא ופשע. רק שייתן לו הזדמנות לתקן, כי רק הוא רואה את ליבו. ואם אפשר: שייתן לו כוח לחזור אל עצמו.
בורא עולם מוזמן להצטרף לקצב, לחרוזי הראפ, לגרוב. חנן בן ארי & EZ מדברים אליו בשפתם, והם מתכוונים לכך. באוריינטציה של כוונה שבלב, אני לא חושד בהם. למה לא לבקש בקשות בסבבה, אחלה, בכיף. כל אחד בדרכו הוא. זה קולח, זה מלהיב, זה מדבר אל אנשים צעירים, בתקווה שהם אכן ייקחו את הקולות והצלילים לחזור לעצמם. האם להמליץ להכניס את זה באופן חוקי לבתי כנסת. היה יכול להיות מה-זה מדליק.
אדון הסליחות, בוחן הלבבות // חטאנו לפניך רחם עלינו/ אדון הסליחות, יודע נסתרות // חטאנו לפניך רחם עלינו/ אדון הסליחות, שומע תפילות // חטאנו לפניך רחם עלינו/ אדון הסליחות, סולח עוונות // חטאנו לפניך ושוב חוזר אליך אחרי שנה, מבקש סליחה // האם היא מתקבלת?/ בוא ונדבר על כל מה שהיה, על הטוב ועל הרע // אתה אבא וגם מלך/ איך הסתכלתי רק על מה שאין // הולך ומתרוקן // איבדתי את הדרך/ מה שקלקלתי, תן לי לתקן // מתחנן כמו בן // רק תפתח לי דלת…
אדון הסליחות בוחן הלבבות, חטאנו לפניך רחם עלינו…
מסביבי יש דיבור כזה נגוע, שאני צבוע // ומה פתאום חזרנו לדבר // ורק אתה רואה ת'לב שלי ויודע // כשאני דומע // אותך לא יכולתי לשקר/ איך הסתכלתי רק על מה שאין // הולך ומתרוקן // איבדתי את הדרך/ מה שקלקלתי, תן לי לתקן, מתחנן, כמו בן, רק תפתח לי דלת…
אדון הסליחות בוחן הלבבות, חטאנו לפניך רחם עלינו…
ותן לי את הכח לרצות, את מה שטוב לי // להיות כמו שבחרתי // לחיות מה שחלמתי // למרות מה שפספספתי // לתפור מה שקרעתי // לחזור אל עצמי // אם רק תפתח לי דלת…