אילנית - שיר של יום חולין

שיר של יום חולין

אילנית

מילים: רחל שפירא. לחן: יאיר רוזנבלום.
3/5

אילנית היא כבר קול שנמצא בתודעה ובפנתיאון של הזמר העברי. ממרחק השנים – הביקורת מתרככת, כי תמיד הייתה תחושה שהיא ריחפה מעל המילים, שהיא יצקה לטקסטים סירופים ממותקים. פתאום זה כבר איזשהו מימד נוסטלגי. קול יפה-מפעים מן העבר ובמיוחד בשיר הזה, המדבר על אהבה שבשגרה, אהבת יום חולין. בשיר שנכתב במקור לפסטיבל "חגיגת הזמר העברי" שנערך במוצאי יום העצמאות ה' תשל"ו, שרה אילנית אהבת יום יום של אישה לאיש. זוהי אהבה צנועה, פשוטה, לא צעקנית ולא חגיגית. המילה "אהבה" מופיעה בשיר רק פעם אחת, לאחר מילת תנאי ("אִם יש בי אהבה") ובאופן שאינו מוחצן ("אם יש בי אהבה היא תאמֵר בשקט"). הקשר בין הדוברת לבן זוגה הוא קשר של שגרה, כמעט של ברירת מחדל. "ניסינו לעזוב, אבל אני יודעת/ אנחנו נשארים שנה אחר שנה". היא אינה מוותרת על הניסיונות לשמר את הקשר: עם בן זוגה. "אני למענך כל בוקר מלקטת/ פרטים קטנים, שמחות קטנות של יום חולין". נראה כי יש לדוברת ספקות, האם ניסיונותיה יעילים, האם יש בהם טעם, והיא שואלת "האם אתה משיב, האם אתה עונה לי?"
למרות השגרה – ישנה השלמה מצידה. 
 למרות היעדר הניצוצות בקשר ביניהם,  עדיין הקשר הרגשי בינה ובינו חזק. היא משלימה עם רגשותיה ועם המצב, עם העובדה שרגשותיה יכולים להתבטא גם בשגרה: "יום החולין הזה הוא יום שיש בו חסד/ ובחסדו שורות אליך נכתבות/ קח את ידי עכשיו, עשני מפוייסת/ ביום חולין כזה דרכינו מצטלבות". המנון לשימור מוסד הנישואין? הלחן של יאיר רוזנבלום עקב בצד אגודל, מכיל עומק התחושה – נוגה, צנוע, מלא כוונה. קו מוסיקלי שאם הייתי יכול להגדירו – ישראלי, הייתי עושה זאת בלי כחל ושרק. אתם יודעים מה: מבחינתי הלא מוסיקולוגית, זהו אחד השירים הכי ישראלים בתרבות המקומית.

גרסאות כיסוי: "אני אוהב לבצע שירים שנשים ביצעו במקור", מודה מאור כהן בחולשתו. הכוונה שלו הקאבר  במסגרת "עבודה עברית", פרויקט מיוחד שיוצא הפעם לקראת שנת השישים. פיטר רוט לקח את זה לכיוון הגיטרות החשמליות. הביצוע של מאור כהן שר באוריינטציה רכה ולא רוקיסטית, כאילו הוא מזדהה עם רוח שירתה המתגעגעת של אילנית. ככה שהצליל החשמלי של הגיטרות לא ממש מוסיף. כהן שר את זה טיפה יותר איטי, כבד, אבל בלי להבהיר מה מהות בחירה הזו. כלומר מה יום מיומיים ומה לא להשאיר את אילנית בלעדית בשיר הזה.  אז מה? אז כמעט כלום. אני אוהב אותו יותר כשהוא שר פרנק סינטרה.
אבי פרץ – ירדנה ארזי: ד
ואט מפפתיע לשיר הזה, ששומר על קווי המתאר המקוריים שלו. ארזי – מעודנת מהורהרת, פרץ – מלא נשמה.

אם יש לי מיתרים הם מתנגנים ברטט / אם יש בי דאגה היא חשופה כמעט
אם יש בי אהבה היא תאמר בשקט / אם יש לי שורשים הם מתארכים לאט
אתה רואה כיצד פתאום עובר בי רעד / הרוח משנה תכופות את כיוונה
ניסינו לעזוב אבל אני יודעת / אנחנו נשארים שנה אחר שנה
בחדרים שלך השמש משרטטת / קוים ורצועות של אור על הכתלים
אני למענך כל בוקר מלקטת / פרטים קטנים, שמחות קטנות של יום חולין
האם אתה משיב, האם אתה עונה לי / אולי באזנך הולמים גם שאוני
אולי אתה מקשיב, אולי אתה דומה לי / הן בפניך משתקפים פתאום פני
אם יש לי מיתרים הם מתנגנים ברטט…
יום החולין הזה הוא יום שיש בו חסד / ובחסדו שורות אליך נכתבות
קח את ידי עכשיו עשני מפוייסת / ביום חולין כזה דרכינו מצטלבות

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן