זיו שליט הוא נציג דור המנותקים-מנוכרים.  לא רק שאין לו ענין בסביבה שלו, הוא גם אינו מה היא רוצה ממנו, גם מה הוא רוצה מעצמו. אין לו ראש לכלום. לא יודע מה לומר, איך מגשרים על שתיקות בינו ובינה. מצד שני: מה טוב שיש לו ראש ומוטיבציה לכתוב את זה, אפילו להלחין ולשיר בטון נונשאלנט שהזכיר לי זמרים יוצרים כמו יוני בלוך.
המנגינה הלא פשוטה אינה מדוכדכת, מצליחה לשדר את נרטיב הריחופיות  – חוסר החיבור לשומדבר. העיבוד לגמרי חולק את הנרטיב עם המנגינה והקול, לא מגיע ממקור מוגדר, האזנה קלה שאין בה התחייבות סגנונית. גם  מוזיקלית הבנאדם לא רוצה להיות מחובר לאיזשהו שורש. מילים פשוטות – זיו שליט מצליח להיות קוהרנטי בחיבור מילים ומוסיקה, וזה ייאמר לגמרי לזכותו.

אין לי זמן לדיבורים/ ואין לי כוח לשיחות/ לא לתכנן את הדברים/ לא לדבר על תכניות
להתמודד עם מרחקים/ ועם שעות של נסיעות
ושוב אנחנו מנסים/ אבל אני ממשיך לתהות/ אתמול היינו רחוקים/ אך הפנים שלך קרובות
אני אומר: "זה לא מתאים"/ ואת אומרת: "לנסות"
כי אין לי ראש לזה עכשיו/ ואין מושג מה לעשות/ ולא יודע מה לומר
כדי לגשר על השתיקות/ אין לי ראש לזה עכשיו/ ואין מושג מה לעשות
אולי כי את רוצה יותר/ אבל אני רוצה פחות
אין כבר כפל מבצעים/ ונגמרו ההנחות/ לא נשארו לי תירוצים/ ולא נותרו רעיונות
להיות כפוף לאילוצים/ ולפספס הזדמנויות/ להשקיע מאמצים/ ולשלם על טעויות
כי אין לי ראש לזה עכשיו/ ואין מושג מה לעשות/ ולא יודע מה לומר/ כדי לגשר על השתיקות
אין לי ראש לזה עכשיו/ ואין מושג מה לעשות/ אולי כי את רוצה יותר/ אבל אני רוצה פחות
ולא יודע מה לומר/ כדי לגשר על השתיקות/ אין לי ראש לזה עכשיו/ ואין מושג מה לעשות