"ילדים אתם אוהבים רוקנרול?!" צורח הזמר בשיר החמישי? ופוצח ב"אין לי כסף" המוכר מאריאל זילבר? זה אינדי?!
אינדי ילד? מה מבלבלים לילדים את המוח. לילד אין מושג מה זה אינדי – מוסיקה שלא נוצרה בחסות  חברה מסחרית גדולה, אלא באופן עצמאי. הוא  צריך כאילו לקפוץ  לשביל הצדדי, לפני שיש לו מושג מה יש על הכביש הראשי.
בואו נרד מכביש היומרות: אינדי ילד אינו מציע שום דבר מקורי חדש לילד. הוא מעלה שאלה: האם להתחיל את החינוך המוסיקלי של הילד מרוקנרול? שאלה ראויה. חמי רודנר, המעבד והמנהל המוסיקלי, הוא רוקר עם קבלות, אבל כילד בקיבוץ, לא בטוח, שחינכו אותו על המוסיקה של ריצ'ארד הקטן, ביל היילי וג'רי לי לואיס. כדי שילד יבין מה השינוי שעובר שיר, לאחר שעובד לרוקנ'רול, ראוי שיכיר  את המקור.
הפרויקט ממש אינו "אינדי", הוא מעלה על מסלול רוק ישיר ומאוד מתקשר שירי ילדים מוכרים, נקרא להם "קלאסיקות". העיבודים של אינם "עושים חשבון" לביצועים המקוריים. קחו את "אין לי כסף" של אהוד מנור ואריאל זילבר. השיר מוגש במקצב רוק סוער ע"י ליאור סקר הנלהב.
נעשה סדר: אם אלבום קאברים "לכל המשפחה" ללא יומרות – אז יש כאן "אלהים שלי" של עוזי חיטמן בביצוע יפה של הלהקה. זהו שיר שחי בזכות עצמו בלי להתהדר בעיבוד כזה או אחר. כנ"ל "אני אוהב" של יהונתן גפן ויצחק קלפטר מתוך "הכבש השישה עשר" שמוגש בפשטות יפה, אבל אינו מציע איזו אלטרנטיבת אינדי.  העיבוד ל"דני גיבור" פומפוזי, מושר מלודרמטי. קאבר מיותר. הדמיון של "כוורת" ב"טנגו צפרדעים" מוגש נפלא לילדים. "ידידי טינטן" מנוטרל לחלוטין מקונטקס אינטימי לילדים לטובת העיבוד הרוקנרולי.
יש כאן שני שירים שעוסקים בענייני אהבה על גבול המין, את שניהם ביצעה במקור ריקי גל: "אמת או חובה" הוא שיר שני ילדים שמסתירים את אהבתם זה מזו. "בני ילד רע" מתוך המחזמר "בני בום" הוא שיר של משחקי ילדים שרוצים להיות מבוגרים ומשחקים משחקי אהבה של ילדים לא ממש קטנים – על הגבול של משחקים מיניים. בחירה מעט בעייתית (גם מוסיקלית – ביצוע יותר רוקנרולי מהמקור) לאלבום שפונה לילדים או לכל המשפחה: מה באמת עושים כאן בני וסימה? שכל אחד ידמיין לעצמו. האם צריכים להשאיר את זה לדמיון של הילד?
וכאן נשאלת השאלה, אם אלבום לילדים – לאיזה גיל? מה מבין זאטוט בן 3 במין או בעניינים מוניציפליים ("אדוני ראש העיר")? כאמור, אני הייתי ממליץ לרדת מעץ היומרה של מוסיקת "אינדי רוק לילד". יש כאן להקת קאברים, שבהחלט יכולה להגיע לכל המשפחה (לאו דווקא מופעים לילדים) גם ללא הגלימה של חינוך מוסיקלי מודרני אלטרנטיבי או מתקדם לילדים.

שירים: רוח רוח, שירי ילדות, הייתי ילד הכי קטן בכיתה, אמת או חובה, אין לי כסף, רציתי שתדע, אני אוהב, אדוני ראש העיר, דני גיבור, טנגו צפרדעים, בני ילד רע, מכת שמש, ידידי טינטן, השכן, אני תמיד נשאר אני.

משתתפים: מיקה שדה: שירה, ליאור סקר: שירה וגיטרה, ליאור עוזרי: גיטרה בס, אסף לביא: קלידים ואקורדיון, אלעד נדב: תופים  גון צדוק: גיטרה חשמלית
הפקה מוסיקלית: חמי רודנר, ניהול אמנותי: חיים שמש.