אלי בי לא ממציא שומדבר חדש. כל ישראלי שני יגיד לך: כיף לטייל בחו"ל, אבל הכי טוב בבית. נוסעים לקופנגן כדי לחזור הביתה. מסר שחוק. חו"ל הוא סוג של בריחה מהמציאות, מהעבודה, מעצמך. כדי לחזור למציאות, לעבודה ולעצמך. אלי בי אומר: "פתאום אתה קולט שכולם רק טסים מפה/ רוצים לברוח, מבלי לחשוב על ריזיקות" ריזיקות? המילה הלועזית הזו נשמעת רע גם בטקסט ראפ. ואגב, לא הכי הבנתי על אילו סיכונים אלי מדבר?
אלי בי גם לא ממציא שומדבר חדש בראפ. זה זורם יפה, מלודי, נגיעות פסנתר, חביב ונעים. לא לקחת ללב ולריאות. ראפ נעים זמירות, אפוי טוב. טועמים, ממשיכים הלאה.
בית א': כן כבר הייתי בכל כך הרבה מקומות/ פחות בבית, יותר אכסניות זולות/ אורז את התיק, תופס טיסה, משם למטרו/ וואלה איזה כייף זה להתנתק ממה שקורה פה/ עוצם עיניים, פוף, אני באמריקה/ כסף קל והכל במרחק יריקה/ רוסיה קרה מדי, משם לריו/ בווגאס הפסדתי את החיים שלי בקזינו/ ברומא ספגתי תרבות, באתי, כבשתי, הלכתי/ סיבוב בטאג' מאהל, בהודו, נעלמתי/ משם לקופנגן, יושב בשאנטי/ מרים כוס יין בפריז, בחור רומנטי/ באמסטרדם, נופל וקם/ שלושה ימים הלך לי כל המזומן/ לא משנה, איפה הייתי ומה ראיתי כי בסוף
פזמון: אין כמו הבית, לא/ חוזר אלייך, היום/ כי כבר הספיק לי לחצות ערים ויבשות/ אין כמו הבית, איתך, פה
בית ב': פתאום אתה קולט שכולם רק טסים מפה/ רוצים לברוח, מבלי לחשוב על ריזיקות/ חיים את החיים, מה שיהיה יהיה/ חמש בערב לונדון וזה הזמן לתה/ רוצים לצלול עמוק, טסים אז למלדיבים/ חיים של קינג, כל יום מסז' בפיליפינים/ הולכים לגלוש מההרים, הוויב אקסטרימי/ ולי הספיק רק תן את השקט האינטימי/ אז בואי נשב ונרגע על הספה יו,/ כמה את יפה היום/ לא משנה איפה טיילתי בחיים/ רק עלייך אני לא מפסיק לחלום/ כי כבר חציתי יבשות וחוויתי חוויות/ עד שהבנתי לי שאת כל העולם/ מבקר בין ארצות, שוב תמיד יש מה לראות/ אבל, את יודעת שבסוף
פזמון: אין כמו הבית, לא/ חוזר אלייך, היום/ כי כבר הספיק לי לחצות ערים ויבשות/ אין כמו הבית, איתך, פה
קליפ: עמי בורשטיין
תגובה אחת
שיר מדהים!!!!