אניה בוקשטיין - סימן

סימן

אניה בוקשטיין

מילים ולחן: אניה בוקשטיין עיבוד והפקה מוסיקלית: איתי צוק
4.5/5

הפניה בשיר היא בגוף שני אל מי שאיננה, ועדיין מאירה חזק את עולמה. התקשור הוא  ב"סימנים", צלילים אקראיים, או כפי שאניה בוקשטיין בוחרת לומר – "רעש לבן". דברים עדיין לא הושלמו ביניהן, אבל המשך הקשר הוא באמצעות The Sound Of Silence. המוסיקה – רווית אוויר, משדרת גם את הצליל הזה. המנגינה – תוגת הגעגוע. ההבעה מלאת כוונה, אניה בוקשטיין נוגעת במלודרמה, אבל אינה מתבכיינת/ נמרחת. בוקשטיין הופכת את החסר הקשה לאנרגיה חיובית. היא נוגעת בתקשור, מעצימה את התחושה להבעה רוחנית. העיבוד לוקח אותה למקומות שמימיים. מסייע להעצים את התחושה. בוקשטיין נמצאת לחלוטים בעולמה האישי, אינה חוברת לטרנדים. מבחינה זו, הסינגר שבה מתקשר חזק עם הסונגרייטר. הקליפ ה"מימי" בשחור לבן מצליח לשדר יותר ממשהו מהנרטיב.

*** אניה בוקשטיין: "השנה נפרדתי מאדם קרוב ואהוב וממש באותה עת גיליתי שאני בהריון. לאורך החודשים האחרונים העצב והגעגוע התערבבו עם הציפייה וההתרגשות. השיר זה נכתב בתפר הדק הזה. אני רוצה להאמין שאנחנו מסוגלים לתקשר בין עולמות, לחלום, לשלוח סימנים ולקבל אותות מהאהובים שלנו גם אם הם כבר לא אתנו וגם אם עדיין לא פגשנו אותם. בינתיים נותר לנו להמשיך ולחפש רגעים של חיים ושמחה סביבנו ולקוות לקבל מפעם לפעם סימן"

קליפ: דויד פרץ – בימוי עריכה

תדעי לך שאת השמש שלי/ כשאת מאירה/ העולם לא רע
וגם אם לא נאמרה המילה/ הרי לפעמים/ לא צריך מילים
לאן את הולכת / יש לנו כל כך עוד הרבה לעשות
היד והלחי/ הולכות איתי גם בעיניים עצומות
אם את יודעת מה יש בסוף/ ואם מצאת את הדרך לחוף
אם את שומעת רעש לבן/ זו אני ששולחת סימן
תדעי לך שאת הסדק שלי/ כשאת עצובה
ולי אין תשובה/ לאן את הולכת
יש לנו כל כך עוד הרבה להשלים
היד והלחי/ שבות ועולות אלי בין הגלים
אם את יודעת מה יש בסוף/ ואם מצאת את הדרך לחוף
אם את שומעת רעש לבן/ זו אני ששולחת סימן/ וגם את תשלחי לי לכאן

 

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן