מה כל כך בער לארז לב ארי להוציא אלבום המתבסס על צלילי פופ ים תיכוניים ששמע בילדותו בקריות של סוף שנות השבעים? מדובר בסגידה לגיטריסט פופ ים תיכוני שנחת כאן כמו מככב לכת אחר. לא הנדריקס, לא אריק קלפטון, אלא אריס סאן. 26 שנה אחרי מותו, מעלה ארז לב ארי את רוחו של סאן, הזמר היווני שקשר את חייו עם ישראל. לפי המוסיקה, הגעגועים למוסיקה יוונית של פעם מובנים חזק בעולמו של לב ארי. חוזרים איתו לימי ה"דאם דאם", וה"בום פאם", בפרויקט שכותרתו המשנית היא "ארז והחליפות מארחים את אריס סאן". כשאתה מחבר מילים חדשות ללהיט עממי ישן, סימן שמשהו כאן תפס לך את הלב. זה יותר מאשר סתם קאבר. לב ארי כתב שירים ללחנים של סאן ביניהם – הסינגל הראשון "די לי" העוסק במהות האדם בעידן המודרני על רקע אהבתו הפרטית: "מרוב האפליקציה והאינפורמציה איבדנו קשר איבדנו אוריינטציה גם התמימות היא רק מניפולציה". הלחן של אפוסטולוס קלדאראס. אצל לב ארי הרטרו הזה אתל ימי התמימות אינו מניפולציה.
תזכורת? "מים לא לגמתי עיניים לא עצמתי/ אוכל לא טעמתי חלמתי וחלמתי/ מול קרני הסהר את לבבי השחתי/ אין אני אני מאז את לי סיגל" מי לא מכיר את סיגל. אחד מלהיטי הענק של אריס סאן. מוסיקה יוונית בעברית בקיץ 1957 מגיע לארץ זמר יווני לא מוכר העונה לשם אריסטידיס סאינאנס. לימים – אריס סאן. הזמר היווני הכי מפורסם במחוזותינו, שאת מירב שנותיו האחרונות לפני מותו ב-1992 – עשה בארה"ב, במועדון שלו בניו-יורק. אריס סאן הטביע חותמו בתרבות המוסיקלית המקומית – בסגנון פריטה בגיטרה חשמלית שהזכיר את הבוזוקי, ששימש השראה ומקור חיקוי לדור של גיטריסטים שניגנו פופ ורוק בהשפעה ים-תיכונית. הוא היה זמר מועדוני לילה. לא ענק זמר יווני. לא אחד מנציגי הרבטיקו של המוסיקה היוונית בישראל. אבל הנגינה שלו בגיטרה (צליל דמוי בוזוקי) היתה משהו מיוחד. זה מה שהכי תפס. היה לו צליל שהיווה תעודת הכניסה לפנתיאון של ענקי הגיטריסטים שניגנו במקומותינו.
אחד השירים הבולטים באלבום – "רחוב הימאים". סיפור געגועים תרתי משמע – הסיפור שבשיר (על האיש שאבד בין הגלים במפרץ חיפה ורוחו ממשיכה לשוטט) וגם לצלילים אותם חווה בן ארי בילדותו בקריות. השיר מתבסס על "פאלי פאלי", אחד מלהיטיו של סאן. לב ארי מעדן את השיר המקורי כדי להתאימו לנרטיב שלו. דוק של מלנכוליות מכסה את השיר כדי להביע את תחושת הגעגועים הנוגה. לב ארי מתחבר לסאן ממניעיו האומנותיים, לא כדי לעשות לו קאברים. זהו בפרוש פרויקט של השראה על בסיס הזיכרון הגואה. בקליפ נראה בן ארי מנגן את השיר על תקליט ויניל ישן – גם כאן מתוך אותה כמיהה לצלילים ששמע בילדותו. נשמע כחיבור אותנטי ל"שורשים" האלה.
בניגוד ל"די לי", מילים שמחוברות לזמננו, הטקסטים נשמעים בד"כ עממים אקראיים ומטולאים – כמו "האורח" שנכנס אל בית היין כדי ללמד את הדובר בשיר להיות שמח, אבל הוא (הדובר) שוכח, מה שמוביל למוסר השכל פסיכולוגיסטי – שאהבה ופחד לא הולכים ביחד. וגם "ענן קטן מסתיר שמש שזורחת". איך זה מתחבר? מתחבר במוסיקה של בית מרזח.
יד על הלב של לב ארי. הוא לא התכוון להתעמק. המטרה היתה להתרפק על העממי ועל הצליל החשמלי של פעם. סאן לא היה האורים והתומים של המוסיקה היוונית, כשהרחיב את פעילותו המוסיקלית בישראל. הוא היה זמר מועדוני לילה. לא ענק זמר יווני. לא אחד מנציגי הרבטיקו של המויסקה היוונית בישראל. אבל הנגינה שלו בגיטרה (צליל דמוי בוזוקי) היתה משהו מיוחד. זה מה שהכי תפס. היה לו צליל שהיווה תעודת הכניסה לפנתיאון של ענקי הגיטריסטים שניגנו במקומותינו. המילים? לא פסגת הפיוט באנדרסטייטמנט. גם כשמחדשים, אפשר אפילו לשרבט איזשהו טקסט חדש על אהבה, אושר והחיים – בקונטקסט עממי. ב"כמו החולות" חרז לב ארי שיר אהבה נכזבת מהסוג העממי – "את הציפור במעופה/ את הפרחים שבגינה … באת מן המדבר כמו החולות …ואם את לא פה לידי/ טוב לי מותי". השירה הנמוכה והמלנכולית נשמעת כביכול Flat, כאילו לב ארי שר ללא רגש ודרמה את הטקסט הארכאי. גם כאן זו יותר הצדעה לז'אנר ולסגנון מאשר הזדהות אישית.
ב"דאם דאם" הגיטרה היא שמדברת גם בגרסת הכיסוי החדשה, אלא שלב ארי מדלג על האלתורים המלהיבים ששמעתי במקור, גם על ניואנסים בנגינה, אם למצוא את ההבדלים. רוחו של אריס מנשבת בשיר במשבים ים תיכוניים קלילים. כך גם ב"צלילי הליל" על שיר החלומות הנחלמים עם הרוחות והטללים בסולו גיטרה מדליק, או תאור המתרחש בערב ברחוב הכרך ב"זוג או פרט" (מילים: יהודה אופן). לא לנתח לעומק. התבשיל שמוגש הוא הצדעה חיננית עם קריצת עין למקור. מצטרף לשורת הגרסאות שלב ארי והחליפות עשו לסאן. מבחינת יצירתו הכוללת – זה נשמע כנטילת חופשה ים תיכונית נוסטלגית כיפית שמסתיימת במסיבת הסיום של "סלט בוזוקי" אינסטרומנטלי טרי ורענן. לרקוד, להשתחרר. רוחו של אריס הופכת סערה ים תיכונית.
שירים: רוחות, די לי, האורח, רחוב הימאים, כמו החולות, דאם דאם, צלילי הליל, זוג או פרט, סלט בוזוקי
עיבודים: פטריק סבג וארז לב ארי הפקה מוזיקלית: פטריק סבג
וידיאו: "רחוב הימאים"
