אריק סיני שר אהבה ישנה, שעוד חיה בתוכו – לב על פסנתר ישן, אקורד ישן שעוד בוער, שורה מאיזה שיר עתיק. באמת: אין תאריך תפוגה ללב, ובכל זאת תוהה – "מה מכל זה יישאר לך בחלוף הזמן". חספוס הבריטון של סיני הוא חלק אינטגרלי ממהות השיר, מייצר אווירה אפלולית קודרת. המנגינה והקצב עולים על מסלול Radio Friendly שתומך בסיפור האישי. אריק סיני הוא מספר סיפורים נפלא, בהיר, מתכוון, שנסונייר, משדרג את הטקסט בטון הזה – לעומק. "מי אמר שיש תאריך תפוגה ללב" הופך ממשפט על גבול הנדוש לאמירה חזקה בלי לגלוש לדרמה. כשמדובר ברגש, האיפוק משדר לעיתים עוצמה כפולה ומכופלת. העיבוד משלים את סיני בצלילים פונקציונאליים, המבליטים את תחושת הצעידה של השניים לאורך דרך. רגש אהבה ישנה, פסנתר ישן. אריק סיני הישן שמשתבח עם הזמן.

תגידי איזה לב אני אתן לך/ שם על הפסנתר הישן
תגידי מה מכל זה יישאר לך/ בחלוף הזמן
מוריד עוד איזה בגד מגופך/ עוד רגע אני מת להתאהב בך
שותים עוד כוס של יין ואני שותק/ את הסודות אני לא מספר לך
את מנגנת בי עד שאני רועד/ כמו אקורד ישן שעוד בוער
מי אמר שיש תאריך תפוגה ללב/ אחרי כל זה, אנחנו נישאר
אנחנו נישאר
תגידי איזה פרח אני אתן לך/ שם בתוך החדר הקטן
תגידי מה מכל זה יישאר לך/ בחלוף הזמן
את מנגנת בי עד שאני רועד/ כמו אקורד ישן שעוד בוער
מי אמר שיש תאריך תפוגה ללב/ אחרי כל זה,אנחנו נישאר
אנחנו נישאר
כותב שורה מאיזה שיר עתיק/ ואת בשלך לא רוצה להפסיק
נושמת עליי,נשימות כבדות/ אומרים שהזמן לא משאיר עכבות
לא משאיר עכבות
את מנגנת בי עד שאני רועד/ כמו אקורד ישן שעוד בוער
מי אמר שיש תאריך תפוגה ללב/ אחרי כל זה, אנחנו נישאר
אנחנו נישאר