1+12.ai

הטוב קורה

אתניקס

הליקון
4/5

אלבום מס. 18. 30 שנות להקה. תנו כבוד,  ויש כבוד. אבל אחרי הברכות, צריכים לעבוד. חמישה עשר שירים, מספר לא קל למאזין של 2015, שדורש מ"אתניקס" תכלס להיטים לסיפוקים מידיים. גם את האלבום הזה לא ירכשו בזכות  קונספט מהפכני, צליל אלטרנטיבי. זאב נחמה, כותב המילים והלחנים, הזמר, עסוק בלשמר את המותג יציב. אתניקס תישאר גם אחרי האלבום הזה מותג פופ ישראלי בר קיימא, המזוהה עם המילים, המלודיות והחספוס הקולי שלו.
אמרנו "בדרך כלל" כי, זהו אחד האלבומים היותר ורסטיליים ששמעתי מאתניקס, כל שיר בפני עצמו, שינויי סגנונות, מהלכים מפתיעים. מוחו הקודח של נחמה.
שיר כמו "משה", המקשר בין משה בתיבה מהסיפור התנכ"י ובין משה עכשווי שחי בעולם מפלסטיק, הוא ניסיון לייצר צליל אחר, מורכב יותר בלחן, בעיבוד, מבלי לחשוב על הלהיט הבא של הלהקה.
"ניו יורק" הוא רוק בנוסחים הישנים – התרשמויותיו של המבקר בעיר, שנותן לדמיונו לפרוח ולהגיע עד  ריקוד עם בחורה מקסיקנית "גוואהינה גוואנטמטאנמרה"  (הלהיט של לוס פאראגוואיוס, של טריני לופז) במנהטן, וזוהי הברקה יפה.
נחמה שר לבחורה שהתרגלה לחיים רכושניים עם בן זוג שמנסה לקנות אותה ביהלומים, ומציע לה הצלה בדמות … ג'יגולו צעיר. "שישדרג את סוף הסרט".  לא ברור איך ולמה ממציא נחמה סיפור כזה. גם  המוסיקה אינה משכנעת ש"ג'יגולו" הוא שיר שחייב להיכנס לאלבום.
"הלב יודע" הוא דאנס עם משב רוח ים תיכוני, שהוציא מנחמה הברקה פיוטית על גבר שכואב את יחסיו עם בת הזוג: "הלב יודע כשאת משקרת/ דמעות של גבר לפעמים יכולות למלא ים/ אני שוחה באוקיינוס גדול/ נאבק בין גלים לא לצלול". יפה.
ב"גשם שלי" זאב נחמה מודה לאלוהים על כל טיפה שהוריד.  טקסט ההודיה הפשוט  נעטף במנגינה, קצב ותזמור שמעניקים לשיר ממד כפול: המלנכולי-אפרורי, השמימי-תפילתי. המוסיקה מעוטרת בצליל אווירה ים-תיכוני עם נגיעות פסוודו אתניות בנוסח או בהשפעת הפרויקט של עידן רייכל.  נעים הזמירות אוהד מושקוביץ מוסיף את טון התפילה המזכך, ובסך הכל – אתניקס מתעטפים בצליל אווירה יפה, שכנראה יפגוש את דרישת הקהל מהסוג שמאכלס את ההופעות של רייכל.  מהשירים המיוחדים באלבום.
עולם אחר: "מאנייאנה" – קלילות הדאנס הים-תיכונית המובילה הישר לאווירת חאפלה בלילות הקיץ החמים, בעיטור של צליל נשיפה בנוסח המריאצ'י המקסיקני בתוספת ראפ עם הראפר איזי.
"צ'ארלי" מתאר סיטואציה שכיחה של אמרגן, שמבטיח לזמרת יפהפייה הרים וגבעות, רק שתסכים לתת לו חמישים אחוז. השיר מושר בגוף שני ושלישי בשני קולות – קולו של יורם פויזנר מספר על מה שהולך להתרחש ביחסים בינה ובינו, קולו של זאב נחמה מפציר בה בהתרגשות לא להיכנע, לא לתת לאף אחד לקחת ממנה את התמימות, מעין פניה אבהית, שמגיעה ממקומות של דאגה וגם מתוך ביטחון שיש לה הכוחות לא להתפתות.
זהו אחד השירים היותר מורכבים-מיוחדים שיצאו מבית אתניקס. יש בו פתיח סיפורי, בית איטי, ומעבר לדאנס קצבי ועיבוד העשיר.
"תחליטי את" הוא סיפור אהבה סוציו-דרמטי. מנקודת מבטו של האוהב יש מצב, שלמרות תחושת האהבה שעברה ביניהם, היא לא תמשיך אתו על רקע מצבו הכלכלי, שהרי בכסף הוא לא יוכל לקנות אותה. האהבה תנצח? כאן מגיע משפט מפתיע: "אתן לך להחליט", שהוא במהותו "כלכלי", כאילו האוהב משאיר לה את שיקול הדעת המכריע – רוח (אהבה) או חומר (כסף), זאת אחרי שהוא מציב בפניה את מוגבלותו הכלכלית, אבל מבהיר: את מבינה שמה שהרגשנו ביחד שווה פי מיליון מכל מגדלי העושר שאת רואה מכאן, אבל מה: לא אלחץ עלייך. משאיר לך להחליט מה את מעדיפה.
זאב נחמה הולך על קו חשיבה סוציאלי שכונתי סטריאוטיפי מוכר בענייני אהבה/שידוכים. מעין תסריט של: היא ראתה את עצמה בעיני רוחה יוצאת מהעוני באמצעות בעל עשיר, והנה קרה הבלתי צפוי: התאהבה בדלפון. מה עושים? הדלפון מעביר את הכדור לידיה. מוסיקלית, הסיטואציה נבנית בפתיח כסיפור מתח דרמטי, ואז במעבר חד עוברים לרחבת הריקודים בפופ ים תיכוני קצבי ובעיבוד תוסס, כאילו הכל השתחרר, ואנחנו כבר בפרק השמח של הסיפור. ההחלטה של נחמה את פויזנר היא לרדת מהדרמה ולעבור למצב רוח של חגיגה, בתזמור תוסס, לא לתת לרצינות לנצח.
רצינות? – "הטוב קורה", השיר הטוב ביותר באלבום. שיר תקווה לימים טובים יותר, ונחמה מתחמש לצורך כך ב"ארסנל של רגש", רגעי השראה שמגיעים עד לספירות עליונות. המוסיקה למרות האמונה בטוב – אינה שמחה. היא אפופה תחושה נוגה. העיבוד וההפקה של יורם פויזנר מכוונים לשמימי. ("שורות של מלאכים") הטון של נחמה – משדר תשוקת אמת ל"ימי חג" ל"הרבה מילים טובות". השיר מיוחד במורכבותו – הלחן המינורי, הצליל הנשי השמימי, המעבר הריקודי בסגנון עדות המזרח שיש בו אלמנט חגיגי.. נחמה את פויזנר במיטבם הטוב קורה להם.

שירים: תחליטי את, מאנייאנה מארחים את איזי, אם תלכי, איש הקרח, גשם שלי מארחים את הוהד מושקוביץ, צ'ארלי, הטוב קורה, תם הנקם, הלב יודע, משה ג'יגולו, ניו יורק – מארחים את נטע רד, רובים ונשיקות, אינקה, מדבר

כל המילים והלחנים:  זאב נחמה פרט ל: "מאניינה" – מילים זאב נחמה, איזי, ניו יורק לחן זאב נחמה, קטע לטיני jose ferandez diaz, "מדבר" –  מילים סגן רמי אברהם גורן ז"ל

עיבודים והפקה מוסיקלית: יורם פויזנר

זאב נחמה – שירה גיטרה אקוסטית, יורם פויזנר חשמליות, מנדולינה, באס, קלידים, תכנותים ושירה, תמיר קליסקי קלידים וקולות, גל הדני תופים וקולות, גלעד פסטרנק בנג'ו, יוקללה וגיטרות חשמליות

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

3 תגובות

  1. ל-2.
    אוהב או לא אוהב? מה זה לאהוב בכפיה? לשבת 10 שעות ולנגן את הדיסק נונסטופ? ואולי, אתה באמת מאוהב כל כך באתניקס של שנות התשעים, שאינך יכול להתאהב מחדש. עשה טובה: תישאר שם.

  2. בתור מעריץ של 25 שנה אני בהחלט חצי מרוצה וחצי מאוכזב האמת שלא חכם לבוא בטענות ללהקה על ההשקעה מאז אהבת חינם עד עכשיו זה לא בא ברגל אבל אתניXי אמיתי מחפש ישר את הסגנון הישן של שנות ה90 ואולי פה הטעות.. אנחנו צריכים לגרום לעצמנו לאהוב את הסגנון החדש (השונה, זה כמה שנים) ואם צריך אז בכפייה

    האזנה ערבה

  3. אהבתי מאד את "גשם שלי" ואת "הטוב קורה". נשמע אלבום טוב. מרגש!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן