החלונות-הגבוהים אריק איינשטיין ג'וזי כץ שמוליק קראוס

גלגלצ במחווה להחלונות הגבוהים

התשמע קולי

זמרים שונים
3.5/5

אני מתבונן בביקורת על האלבום ועיני ממאנות להאמין. הוא יצא ב-1967. כבר עברו חמישים שנה מאז "החלונות הגבוהים" – האלבום הראשון של הלהקה שרשמה דף משמעותי בתולדות המוסיקה המקומית. שמוליק קראוס שהלחין את כל שירי האלבום הוא אחד מהאבות הרוחניים הבולטים של ראשית הרוק הישראלי לצד שלום חנוך, זוהר לוי של להקת "אחרית הימים". זהו האלבום הראשון שאפשר להגיד עליו בלי להתנצל –  פופ ישראלי. קראוס החדיר תבניות פופ לפזמון העברי. הגם שמדובר בטקסטים פשוטים, הוא עמד מאחורי מהפך תרבותי. עובדה היא שאחרי חמישים שנה, השירים של "החלונות הגבוהים" עדיין מככבים בפלייליסטים בתחנות הרדיו.
הפרויקט של גלגלצ העמיד אתגר למעבדים, מפיקים וזמרים לנסות להעניק חיים חדשים לשירים. הבעיה: כשמדובר בשירים קלאסיים, גרסה חדשה עלולה לעמוד בצילה של המקורית. לכן, בפרויקט מסוג זה מצפים שהגרסאות החדשות יעניקו לישנות ערכים מוספים. כמו בכל פרויקט מהסוג הזה מצאנו גרסאות שאינן מתעלות על המקור, ולעומת זאת מעט שירים שבעקבות ה"כיסוי" הם "התגלו" מחדש בביצוע, בעיבוד שלעיתים לוקח את השיר למקום אישיים.
לא די בעיבוד במקצב לרגאיי כדי  להעניק לשיר פרשנות מיוחדת (התקווה 6 – "אינך יכולה", אליעד – "כל השבוע לך"). אני מחפש יותר מאשר סאונד חדיש ועדכני בקאבר. שלומי שבן הצליח לדייק יותר מאשר בגרסה המקורית בפרשנות ל"חייל שוקולד" בטון מלנכולי כמעט  חרישי. חנוך לווין כתב את השיר כמעין פרפרזה על סיפור ילדים עממי בעל מסר נוקב ומסעיר על מותם של החיילים. הטון הקודר של אריק איינשטיין עדיין מחלחל. שלומי שבן מעניק עומק מהורהר לשיר.
דיקלה לקחה את "אהבה ראשונה" לחלקתה הסגנונית בטון שברירי טראגי מוגזם בעיבוד פופ אוריינטלי. המעבר ל"ליילה ויום וליילה" נשמע כמו המקהלה בטרגדיה יוונית. לא ברור למה דיקלה צוחקת בסיום של השיר. אני נשאר עם הגרסה המקורית.
אהבתי את הפרשנות התחושתית הרגישה של ישי ריבו ל"איפה הם כל אבותינו" בעיבוד עדין לקאנון. פחות את הדואט של דניאלה ספקטור וגבע אלון ל"זמר נוגה", שאינו מרים את השיר לפסגה פרשנית חדשה.
העיבוד של גיא ויהל ל"בובה זהבה" משיב רוח במפרשי השיר בביצוע האקזוטי של יובל דיין שמצטיינת בסלסולים קטנים. השניים הנ"ל הוסיפו נפח רוקיסטי אפקטיבי ל"אז מה". "הורסקופ" עם "בום פם" ו"ילדה קטנה" בשירתו של שמעון בוסקילה מוכיחים כי לא חייבים לעשות קאבר לכל שיר, רק משום שמדובר בפרויקט יוקרתי. במלאת חמישים שנה לאלבום יש בהחלט סיבה לחזור למקור.

החלונות הגבוהים – החלונות הגבוהים 1967

יחזקאל – תערובת אסקוט
אינך יכולה – התקווה 6
חייל שוקולד – שלומי שבן
אהבה ראשונה – דיקלה
איפה הן כל אבותינו – ישי ריבו
כל השבוע לך – אליעד
זמר נוגה – דניאלה ספקטור וגבע אלון
בובה זהבה – יובל דיין
אז מה – גיא ויהל
הורוסקופ – בום פם
ילדה קטנה – שמעון בוסקילה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן