שערוריה בדה-פור ישראל: כתריה, זמרת שעלתה בשתיים אם לא שלוש דרגות על כל מתחרותיה, הפסידה לשרית אביטן, מסלסלת לייט נעימת מראה וקול, שאינה מגיעה לקרסוליה של בת העברים מדימונה. אני דורש להקים מיד ועדת חקירה, לראות את הספירה הסופית. מי פיקח עליה? בכלל, מי הם הקובעים את תוצאת התחרות? כמה בנות שהתאספו במתחם התחרות ולוחצות על האפליקציה? תגידו, מה אתה לוקח ללב ולריאות? כולה תחרות ריאליטי מוסיקה. הצגה אחת גדולה – כולל השופטים, שחלקם נראו ונשמעו כמו פלקטים לצורך גריפת רייטינג. אז כן, אני לוקח ללב, כי הזמרת קטנת הקומה, בעל הקול, הנשמה, הדיוק והמהוקצעות נפלה קורבן לאכזריותו של משחק טלוויזיה תפל. נכון אמר מוקי, השופט היחיד ששפט בתחרות בצורה מקצועית: כתריה היא כבר מעבר לתחרות ריאליטי. זה לא עניין של להילחם על מקום ראשון כמו כל האחרות והאחרים. זה בא לה בקלות מהתוכנית הראשונה. היא היתה הזוכה המתבקשת.
עוד שערוריה: המשתתף אברהם שבת חבש אוזניות, כאשר מתחרותיו שרו, על פי הבסיס ההלכתי לאיסור שירת נשים. זה לא ייאמן. הרי שבת ידע שבתחרות שרות נשים. מדוע בכלל פנה להשתתף? כדי לייצר פרובוקציה? כדי להעליב אותן בפרהסיה? מדוע הפקת האירוע אישרה את השתתפותו? כדי להעלות את הרייטינג? מוקי צדק כשהחליט שהוא אינו רוצה לשפוט אותו. השאלה היא מדוע המשיך להשתתף כשופט כאשר מפיקי התוכנית צוחקים לו בפנים ומאשרים את ההתנהגות הזו? התשובה כנראה ברורה: יש חוזה. אסור לו להפר אותו. וגם: מדוע השופטים האחרים קיבלו את התופעה האנטי חברתית-מוסיקלית הזו בשלוות נפש? דיקלה ניהלה איזשהו קרב יוקרה עם מוקי, אבל הנוכחות שלה כשופטת היתה עקרה עד מביכה. היא התפעלה משבת בשל המראה שלו… (דיר באלאק, הבחור נזהר מחברת נשים, ואת מנסה ללכת איתו על סקס) כמעט כל הנימוקים וההשגות שלה היו סתמיים. עפה על עצמה. חשבה שהיא אומרת דברים חשובים, אבל לא אמרה כמעט כלום. לאחד משיאי הגיחוך הגיעה כשאמרה לאופיר בן שטרית: "ביאס אותי שהגעת למוסיקה דרך אקדמיות. הייתי רוצה שתחפשי מוסיקה ברחובות, בלילות, בבקרים, אבל את לא יכולה לחפש בבקרים, כי את צריכה לקום לאקדמיה" בן שטרית ענתה לה חלושות – כי היא לא יכולה לחפש מוסיקה בלילות, כי יש לה תינוק בבית. ואז הגיע נימוק נוסף של דיקלה לכשלונה – "התאמצת מדי". זהו נימוק של שופט? מה, כתריה לא התאמצה בכל הביצועים שלה? האם ההתאמצות גרמה לזיופים? דיקלה זמרת היא זמרת ייחודית, אבל שופטת ריאליטי – נו, נו, נו.
מארינה? מתיקות והתחנחנות שעברה לאורך כל התוכנית. בתוכניות שצפיתי לא שמעתי הערה אחת בונה ממנה. נופת צופים. גם היא לא יכולה לשמש כשופטת. גלעד כהנא? נטע זר בתוכנית ריאליטי. זה ממש לא המקום שלו. הוא ניסה להשחיל את ההומור המוטרף שלו כאלמנט בידורי, אבל כשופט – חבל"ז. מוקי הוא היחיד שניסה להתייחס בראיה מקצועית לביצועים, השמיע תובנות. גם הוא יודע שמקומו לא בתחרויות האלו.
חברות הטלוויזיה ממשיכות לרכוש פורמטים של ריאליטי מוסיקה. אחרי "דה פור" הגיע הזמן להרגיע. לא הרמה ולא הרייטינג מצדיקים עוד תוכנית מהסוג הזה. לפחות הרווחנו את כתריה. העוול שנגרם לה בפינאלה לא ישנה את העובדה: זמרת גדולה.
כתריה – What About Us
אופיר בן שטרית – My Life Is Going On
שרית אביטן – עד שתעזוב
אברהם שבת – שיר המעלות
כתריה – Jealous
אברהם שבת – Zombie
שרית אביטן ברצלונה
אופיר בן שטרית – שהכאב ימצא לו חברים
כתריה – Dancing On My Own
שרית אביטן – לומדת ללכת
