22 שנים המתינה דפנה ארמוני כדי להוציא סינגל מקורי. מה יום מיומיים? סערה כפולה: בים ובשמיים ובתוך הנשמה. צלילי הפסנתר בפתיחה הם השקט שלפני. ארמוני שרה כאב מתגבר. הגיטרה החשמלית מצטרפת לדרמה הפנימית. סיטואציה: היא והוא יושבים בבית קפה מול ים סוער.היא כמהה לסערה. הסערה מתחוללת מטפורית גם מצידו ("ואתה לוחש לאוזניי – "אני רוצה  אותך כמו סערה") אבל היא אינה סגורה עליו – "ובתוך הנשמה אתה הולך ממני אך תמיד חוזר". בחינה של הטקסט מגלה חוסר ליטוש ("השאלה של מה שיהיה" הוא פרשנות פרוזאית מיותרת של מה שנאמר) מצד שני – "גלים קוצפים לכל כיוון הופכים פתאום לאש" הוא מטפורה מעצימה מהות הסערה שארמוני רוצה לשדר.
משהו בקולה נשמע רוטט-רועד-שביר, מעבירה עוצמת הזרמים הפנימיים, תואם תחושת חוסר היציבות בתוך הסערה הרגשית. לא  להיט שחותר למילון צפיות, אלא מעין בלוז שאכן מעיד על סערת הנפש המתחוללת.

רוח שורקת בנקיקים/ מרימה את הראש למעלה ומחפשת את הברקים/ השמיים ורודים ומבשרים על הבאות/ אני פוחדת, אני לא יודעת מה הולך להיות..
יושבים בבית קפה שעל החוף/ מעניין מה הגלים האלה יכולים איתם לסחוף/ כולם יושבים בבית, ליד התנורים/ אך אותי מסקרן לראות מה שם קורה בין הזרמים..
סערה/ בים ובשמיים ובתוך הנשמה סערה/ סערה
אתה הולך ממני, אך תמיד חוזר.
המתח הזה מדליק אותי – השאלה של מה יהיה/ ואני בתוך המהומה, נפעמת מכל זה/ מהצבעים המוזרים ומהקצף הרוגש/ גלים קוצפים לכל כיוון- הופכים פתאום לאש..
סערה, סערה/ בים ובשמיים ובתוך הנשמה סערה/ סערה
אתה הולך ממני, אך תמיד חוזר בחזרה.
הגשם מטפטף ומתופף על גג הפח/ ואתה לוחש לתוך אוזניי- "אני רוצה אותך כמו סערה"
ובתוך ובתוך הנשמה / אתה הולך ממני , אך תמיד חוזר בחזרה / אתה הולך ממני , אך תמיד חוזר