קובי לוריא ורעות יהודאי מספרים, שרים ומשתעשעים על הארכיטיפ הישראלית שעברה להתגורר בברלין. לוריא זיהה ישראלית טיפוסית שכזו, שהשתקעה בברלין, והשתעשע בסרקזם על הנושא. מה לה ולברלין? כיוון שלוריא עושה אנלוגיה על שירים שונים (מכוורת ומנגו ועד לאונרד כהן) אעשה גם אני אנלוגיה לשיר מוכר: הישראלית הצעירה מאמינה שבברלין יש יותר סרטים, מוסיקה טובה, טלוויזיה מצוינת, אנשים יותר אדיבים. ובכלל, בברלין הייאוש נעשה יותר נוח.
לוריא נמצא בראש אחד עם חנוך לוין. מהפרובינציה הישראלית החיים בברלין נראים חלום ישראלי בהתגשמותו. ההבדל בין ברלין ללונדון הוא כמובן במשקעי העבר הטראומטיים, אלא שגם אלה נכנסים בקלילות לשיר, אפרופו ביקור של האמא שלה בפסח, וכדי לצאת יפה מהבעיה, הטיל לוריא את עניין המצוקה על … אבא. (אחרת, איך אמא הייתה מגיעה לשם)
השעשוע כה קליל, שהמוסיקה שנבחרה היא דווקא מארץ הסמבה עם רוח בוסה נובה משולבת ראפ. השילוב (בין ראפ לסמבה) יצא נעים האזנה, הטקסט כתוב בקלילות יותר מנסבלת שחוברת נפלא לסמבהבוסה הג'אזית המשדרגת את הדואט היפה.
גרה בברלין/ שותה באלכסנדר פלאץ /בינתיים היא גרה ביחד עם הַאנְס / כל בוקר הם יורדים עם הפודל / לספל קפּוּצ'ינו עם שטרודל / מי היה מאמין? היא גרה בברלין.
היא חיה כאן, בינתיים וניראה מה שיקרה/ רק לשנה, אולי שנתיים ואח"כ כבר ניראה/ סידרו לה ג'וב. בפרידריך שטראסה, היא עובדת בבוטיק/ פה היא מוכרת איזה סוודר, שם מוכרת איזה תיק
פעם היא גרה בשיינקין – שם ליד קפה תמר / במחאה עברה לרוטשילד והפגינה בכיכר / עם ציפי פרידמן מחולון ועם אלון מאשקלון / הם כבר חשבו שזה קרה, ובבחירות חטפו סטירה, וואו!
גרה בברלין….
בערב היא יורדת לרכבת התחתית / עולה לגֶתֶה אינסטיטוט שם היא לומדת גרמנית/ אומרת "danke" "bitte", Herr und sie וכמובן/ "jawohl". ויש לה צימר, שם ב mitte, 300 יורו, זיל הזול/ פתאום לפסח באה אמא, היא "לא השתגעה" על הַאנְס/ אז היא אמרה לאמא: "די, אולי תתני להַאנְסי צ'אנס" / למחרת קפצו לרייכסטאג, אמא אז אמרה: "מוזר / אביך נשבע שלא ידרוך כאן, ובתו? כלום?…שום דבר?!…"
גרה בברלין… יש פה חומוס עלא כפק, הפלאפל פה לא רע/ ועברית שומעים כל רגע, יש גם בירה שחורה! / יש לה חמסה על הזרוע, על הלב מגן דוד/ היא יום אחד תחזור לארץ – כנראה שלתמיד
גרה בברלין…
עם אלון מאשקלון וציפי פרימו מחולון / ועם סימונה מדימונה וערן מנס-ציונה / ועמנואל מדגניה ועם ששון מנָתניה / ועם דינה ברזילי מבית-ינאי…
מי היה מאמין?
!First we take Berlin
