קשקשו משהו לדניאל יפה. הבעיה של זמרות טובות כמוה, שהיא הופכת חומר ביד היוצר ללא בקרה אישית, לוקחת על עצמה טקסט אקראי מלא קלישאות נבובות על נושא אהבה. היא פונה לאהוב במילים "תן לשמיים לכתוב עוד סיפור אהבה". אם זה "עוד סיפור אהבה", אז מה מיוחד בסיפור שלהם. "תן לים הגדול צעדינו לשטוף, לרוחות לספר שנבראתי לך" – וגם כאן שימוש באיתני הטבע למריחת משפטים סתמיים על אהבה. בין ובין יש "בור של בדידות" ו"דמעה של אושר". המישמש הזה יוצא ממפעל ליצור מילים לפי הזמנה, לא לפי השראה. דניאל יפה מסתמנת כמי שרוכשת מוצרים בלי לשאוף לתת משהו מהפנים שלה. לא די בלהיות מבצעת מוציאה לפועל בלבד. חפשי את עצמך בשירים או מצאי כותב שימצא אותך בשירים. זה אינו השיר הזה.
המנגינה המלודית היא מסוג המיינסטרים, שמאפשרת לזמרת ללחוץ על דוושת הרגש, מבלי לשדר רגש אותנטי. העיבוד ניסה לשפר את המצב בצלילים של כלי מיתר ובמעבר של כינור, אבל אלה קישוטים בלבד. במאי הקליפ ניסה להוציא משהו מהשיר, אבל פרט לצילומים עם נגיעות/רמיזות סקסיות, לא קרה כאן הרבה.
ימים שלמים אני חיפשתי/ תשובות לשאלות/ תמיד ידעתי שתגיע/ האהבה הזאת/ שתהפוך לי את הבטן/ ותרחיב לי את הלב/ היום שוב לעצמי נותנת/ להתאהב
פזמון: תן לשמיים לכתוב עוד סיפור אהבה/ כוכבים יציירו שם אותי ואותך/ תן לים הגדול צעדינו לשטוף/ לרוחות לספר/ שנבראתי לך, נבראתי לך
הופעת כמו זריחה בחושך/ הארת את חיי/ מבור בדידות אותי משכת/ אחזת בידיי/ דמעה של אושר על הלחי/ כמה טוב לי איתך/ גם בעולם הבא נשבעתי/ להיות שלך
פזמון: תן לשמיים לכתוב עוד סיפור אהבה/ כוכבים יציירו שם אותי ואותך/ תן לים הגדול צעדינו לשטוף/ לרוחות לספר/ שנבראתי לך, נבראתי לך
