נועה נינה בלוז

נועה נינה בלוז

אקס פקטור ישראל

עם ענת מרינה פיינגולד, יוסי לוי, מושיקו רווח, עטרה אבו, הדר לי, אלי עידן, נועה נינה בלוז
/5

שוב אני שואל: יש מצב לצנזר את הסיפורים האישיים של המתמודדים? תארו לכם שופט בבית משפט שומע את סיפורו הנוגע ללב והמרגש של רוצח אכזר, וליבו נשבר בקרבו. "צריך להתחשב בו", הוא אומר, ושולח אותו לעבודות שירות. אז נכון, הגזמתי באנלוגיה: אחרי הכל אנחנו בתחרות ריאליטי, ומשחק רייטינג –  לא משהו של חיים ומוות. מצד שני, תחשבו על מתמודד/ מתמודדת שכל חייו/ חייה תלויים במשחק הזה. הוא מביא סיפור חיים הורס, פוטנציאל לסחיטת דמעות, ואז איך, אומרת הקלישאה: "השופטים הם בני אדם".
במקרה של הצמד רותי, ממוצא פיליפיני, ובנה יוסי (מנישואיה לישראלי) נטרלו השופטים רגשות, למרות שידעו כמה הם קשורים רגשית אחרי עזיבת האבא, הצליחו לשכנע אותם להפריד כוחות. יוסי עבר לשלב הבא. אמא תעודד אותו מבחוץ.
במקרה של עטרה אבו בת  18, שאביה ניתק עמה קשר, ראינו משה פרץ פורץ בבכי, כשהיא שרה "מציאות אחרת" המוכר מאייל גולן. פרץ קישר בהתרגשות בין הסיפור הדרמטי שלה לתוכן השיר. פורטיס הוסיף שמן, כשהסביר, כי הדמעות קשורות גם בעובדה שנולדה לו בת. פרץ אישר. שירי מימון ועברי  לידר ניסו להתייחס מקצועית לביצוע הבעייתי. ה"כן" של פרץ היה ברור כשמש. ה"כן" של שירי היה מהוסס מאוד. עברי אמר "לא". הוא צדק.
נועה נינה בלוז הביאה סיפור של חולה במחלת שחפת פעילה. היא הצמידה אותו ל"מישהו פעם" של השופט עברי לידר. לבמה עלה גם הילד שלה והשתלט על התוכנית. סחף הרגשות החל עוד לפני הביצוע. הביצוע  עצמו היה בינוני מינוס –  כולל זיוף. עברי התחשב – "שיר קשה לביצוע", אמר. משה פרץ שיבח אותה על האומץ שלה אחרי מה שעברה, וגם פורטיס אמר דברים חיוביים: "אחרי המחלה המחורבנת שעברת".
בוא נודה על האמת: אקס פקטור לא יכולה להתקיים בלי הדרמות האלו, ככה שלא יתכן מצב אופטימלי, לפיו מתמודד יישפט נטו, ללא קשר לסיפור האישי. אני מדבר רק על שלב האודישן הזה. בהמשך, סביר להניח, הסיפור הדרמטי כבר לא יהווה מרכיב מקל.
פורטיס  משועמם, קשה לו לשבת, מחפש ריגושים.  "זה רוקנ'רול!"  הוא אמר על הביצוע של מרינה פיינגולד, 44, פעם לפני למעלה משלושים שנה – הילדה ששרה "ילדיסקו" בפסטיבל הילדים. הפעם היא  השתוללה על "מסיבת יום שישי" של צביקה פיק, שנראה יותר התיילדות היפראקטיבית מאשר ביצוע רוק בוגר. מרינה עדיין שם, בפסטיבל הילדים. למרות 4 "כן", אני אומר "לא".
פורטיס צודק: התוכנית מספקת מעט ריגושים, ולעיתים יש תחושה, שהסיפורים האישיים גדולים מן הביצועים.

עברו

ענת טוביה – "דואט החתולים", מרינה פייינגולד – "מסיבת יום שישי", ריקו רגין – Her Without you, יוסי לוי – "יא מאמא " (אחרי שאמו רותי הסכימה לפרק את הצמד שלהם), משויקו רווח – "קחי אותי לטייל", עטרה אבו – "מציאות אחרת" , הדר לי – And I'm Telling You I'm Not Going, אלי עידן – "ליסה ליסה", נועה נינה בלוז – "מישה פעם"

וידיאו 1: האודישן של נועה נינה בלוז

 

וידיאו 2: האודישן של הדר לי

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

3 תגובות

  1. כל מילה מיותרת! כ"כ מסכים עם דברייך! כתבה שמאד משקפת את מה שאני חושב על אקס פקטור..עם כל הסיפורים סוחטי הדמעות! צריך להתייחס לביצוע עצמו…כמו הדר לי שממש הפתיעה אותי בביצוע הורס! אחת הטובות לדעתי…ואין סיפור נוטף דמעות מאחוריה, אבל עם זאת…אין מה לעשות..לפעמים אתה יכול להיות מאד מוכשר עם סיפור מאחוריך…הקהל בבית וגם השופטים צריכים לשאול את עצמם, לולא הסיפור הזמר\ת היו עוברים את האודישן..ואפילו מגיעים לתוכנית…או לא??? כשרון+ סיפור= חזק ביותר ומוסיף לריגוש! חוסר כישרון או בינוניות לשמה+סיפור= חלש ביותר ולא מחזיק מעמד! כישרון ענק +סיפור אמיתי ומעניין= ריגוש אחד גדול וחיבור לאומן….ויש לי עוד הרבה להוסיף…אחלה כתבה תודה!

  2. מה שמוכיח, שזמרים וזמרות בעלי איכות אינם זקוקים למלודרמות ודמעות. הדר לי, לא הביאה שום סיפור מטפטף. ונראה, שהיא תגיע הרבה יותר רחוק מסוחטי הדמעות למיניהם.

  3. לגבי הילדה עטרה אבו – אני אומר כן , לשפוט מקצועית נטו היא צריכה לעבור , על פחות טובים פחות התלבטו
    , מאלה ששרו הערב היא הייתה בין הטובות , יש לה גוון קול יפהפה , יש על מה לעבוד ברור אבל הפוטנציאל קיים

    וברור שהכי טובה בערב הייתה אחת שנכנסה לבמה בלי סיפור אישי כואב , סוחט דמעות , הדר לי
    ונתנה ביצוע שלא היה מבייש דיוות גדולות באמריקה , מה שיש לה בגרון אי אפשר ללמד , קול מעולה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן