הפואטיקה של המוסיקה. שנים שלט שמעתי מוסיקה של יאיר זיו. מוסיקאים מוכשרים רבים נעלמו לי משך השנים. החזרה שלו היא כמו "חלון אל שמש חמה", ייחודית ומיוחדת. האלקטרוניקה והקול הגבוב משיבים רוח חיים בטקסט הקצר והפשוט. האיטיות הקצבית מוליכה למסע ההזיה המוסיקלי הזה. יש מקרים מעטים בהם צלילים משלימים מילים ונרטיב. כאן זה קרה. התחושה מגיעה מאותה ספירה שמימית אליה טיפס זיו בצלילי הקלידים והדיאפזון הגבוה. שיר אהבה שמתנתק מהקרקע, כדי לשדר תחושה חלומית. הקו הסגנוני הזה של יאיר זיו מרתק ומסקרן. אני ממתין לדבר הבא שיצא מהחלון שלו.
חולות הזמן נערמו/ תראי, אנחנו עוד כאן, לעולם
כשאת חובקת אותי/ נושרות חומות ילדותי/ נאבד בתוכך
יקירתי, אהובה שלי/ כמו כוכב הצפון
כמו חלון אל שמש חמה
יקירתי, אהובה שלי/ כמו כוכב הצפון
כמו חלון אל שמש חמה
