יהלי סובול - ריצות ארוכות

ריצות ארוכות

יהלי סובול

הפקה עצמאית
5/5

הסינגר יהלי סובול פוגש את הסונגרייטר יהלי סובול במקומות הכי מדויקים מבחינתו. שר את שיריו בלי לייפות, בגבולות שלו, בהפקה פונקציונאלית של אסף אמדורסקי. זה אלבום של מילים, של שירה במשמעות הפואטית של המילה שדורשת קריאה עוד לפני הקשבה למוסיקה.
המילים –ניסיון לבחון שאלת מהות חיים. הטקסטים פסימיים, השלמה של אדם חסר ישע עם מציאות של " כניעות ונצחונות קטנים", בלשונו של סובול בשיר "עד שלא", שיר מובהק של זמר-יוצר ייחודי, מנגינה ועיבוד אקוסטי-חשמלי שמשדרים את התחושה מטונים שקטים ועד לגעש אמוציונאלי – ברמת אמינות גבוהה.
"ריצות ארוכות", שיר הנושא, עוסק בזוגיות קבועה שמדחיקה את המיניות, את החופש לעשות מה שבא, את הבחירה וההליכה העקבית מול האופציות האחרות, את הוויסות של  הפיתויים. ככל שהולכים נגד הרצונות והפיתויים, כך מרגישים יותר, החושים מתחדדים. החיים כצלילה. כשמשהו מתקלקל במד הצלילה, מתערערים האיזונים. השאיפה היא ללכת נגד ולהרגיש יותר, לחיות יותר. המוסיקה משרתת את המילים. מעין פולק סונג, תרשים אקוסטי מעודן של הנרטיב. לא פחות, לא יותר.
האם מילים מספיקות כדי לספק את הנפש? בשיר הפתח "כל יום קצת", סובול מנסה להרהר ולערער. לא כל מה שאתה רוצה יוצא לבסוף כפי שרצית. המילים לבד אינן יכולות להעיר אותך, לסנן את תמצית האמת. אתה שואף לחפור ולחפור מתחת לכל דבר כדי להגיע לשם. זרם התודעה שבשיר מגיע רק עד נקודת הגדרת המוטיבציה הנפשית. אתה תמשיך לחפור "בסבלנות של אסיר". כל יום קצת.
טון נוגה, לחן צנוע, שיר הגותי, שמתפתח כמו על קצות האצבעות באיטיות צוברת עוצמה. יהלי סובול מצליח לגעת במזוקק הזה, שמאיר משהו מתחושת האמת. לא פחות, לא יותר. אסף אמדורסקי שעל העיבוד קרא את הטקסט. איפר את השיר באיפוק בצלילים שבין אקוסטי לאלקטרוני. ראש אחד עם היוצר.
זה אינו אלבום של "סגנון" מוסיקלי, של זמר בעל קול ייחודי, אלא של יוצר-זמר שמנסה להישאר קרוב כמה שיותר לקונטקסט. ב"מהפיכת  קטיפה", דואט עם זואי פולנסקי, הצליל חף ממודרניות, לא מעושה. הדואט שמושר בטון מאופק מתוך התפקחות בוגרת כזו שמגיעה אחרי האהבה הראשונה הסוערת. זה שיר על שינוי – "מהפיכת קטיפה", מהפיכה עדינה ביחסים בינה ובינו, שינוי לא מהפכני, לא הורס כאילו – בלי שירגישו שזה קרה, מהפיכה שהיא חלק טבעי מתהליך של התבגרות, אבל שעדיין שומר על תמימות. כזהו גם הביצוע והמוסיקה שומרים על טון של הבלגה תמימה, ללא היסחפות. שיר יפהפה.
מחליף הילוך  ב"תני לי"  – היותר קצבי/ רוקיסטי, בלוזי. כאן מבקש אמדורסקי להרגיש איתה התרגשות של התחלה ע"י כך שהיא תשתף אותו בכל דבר – מבחירת שיר ועד לחדירה לבדידות שלה, להיות שותף להתרגשות שלה. השינוי אכן מגיע גם  במהלך המלודי בבית שאומר: "כמו עונה חדשה/ משהו זז באוויר/ מתחילים להרגיש".
מצב הרוח משתנה לטון נוגה מלנכולי ב"מילים" בקצב איטי ובצלילים של אווירת דכדוך. באמצעות תמונות מבטא סובול את חוסר הכוח והיכולת של המילים לשקף באמת את המציאות. המילים הן סוג של שקר. הפרדוכס האירוני – גם האמירה הזו דורשת מילים.
המוסיקה הקצבית היותר "שמחה" של "סתיו"  אינה מסתירה את התחושה הפסימית של השיר העוסק בקבלת הגורל – האדם המדומה לעלי שלכת שמתפזרים ללא כיוון. התנועה היא סיבובית – מן העפר באת ואל העפר תשוב. סובול משדר אירוניה בשירה נינוחה ומפוקחת. גם העיבוד השמימי משהו מצטרף לאירוניה הזו – של אין מה לעשות.  סה לה וי. החיים האלה הם חיים של שגרה של זוג עם ילדים ב"תיאטרון תנועה" – ריטואל קבוע  שמתחיל בצפייה משותפת בסרט בטלוויזיה ומסתיים במיטה – לא תמיד בהצלחה. פעם כן פעם לא. סובול שר את השיר במהלך קצבי פשוט כמספר לקוני שמציג את השגרה ללא כחל ושרק.
הפתרון? – "כשאין מה לעשות – אפשר פשוט לשיר". בשיר "אוצר" שמסיים את האלבום אומר סובול: כשאין חזון ואין אידאולוגיה – מה שנותר זה לשיר עד כלות. השירה היא האוצר שנותן את הכוח לאדם להמשיך גם כאשר קיימת זילות בכל תחום ("הכל בזול") זהו אוצר המיועד לכאלה שלא רודפים אחרי משהו.
זהו יהלי סובול אחד לאחד. בלי מוניקה ובלי סקס. סובול שמחפש את "האוצר" במוסיקה חמה ואותנטית, שאינה מתרפסת, נובעת מתוך דחיפות עצמית, אינה קורצת למיינסטרים ולרשימות השידור הפופוליסטיות, כי זה עדיין הסיכוי היחיד שלו להמשיך לחיות בתוך שגרה מבאסת.

שירים: כל יום קצת, ריצות ארוכות, מהפכת קטיפה, תני לי, מילים, סתיו, עד שלא, השאלה, תיאטרון תנועה, אוצר

מילים ולחנים: יהלי סובול. עיבודים והפקה מוסיקלית: אסף אמדורסקי

 

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן