היהודים יותר לא

יותר לא

היהודים

הליקון
4.5/5

אילו האלבום הזה היה נופל לידי, בלי שהכרתי את אלבומיה הקודמים של להקת היהודים, הייתי אומר: יש ליהודים להקת רוק. מבחינתי, הביקורת על היהודים מתחילה באלבום הזה. הסיבה נראית לכאורה פשוטה: כאן הגיעו אורית tt שחף, תום פטרובר ושות' לעוצמות שמכילות את כל מה שהוא "היהודים" משך 20 שנות קיומה.
הצגת הרוק החדשה של  היהודים היא מסכת דרמטית של שירים המספרים נפשות חבולות מ –  Sister בפתיחה על גילוי משפחתי מסעיר ששרה אורית שנוסקת לפסגת הדרמה  ועד "מדמיינת" האפוף בצלילים שמכניסים לאווירת הזיה.
לרגע חשבתי על אופרה. אופרת רוק. גם באופרה הזמרים זועקים את נפשותיהם. באופרה זה בעיקר הקול. ברוק  הזמרים מתודלקים ע"י הנגנים, ואצל היהודים באוקטן גבוה.
מה שבולט כמעט לאורך כל השירים – זוהי חלקת אנרגיות הביצוע. אורית ותום מתחילים שקט, לעיתים כמעט חרישי, בליווי אקוסטי,  ואט אט מפעילים מבערים ונוסקים לפסגה עד  לסערה תחושתית מתודלקת בסאונד מחושמל.
זה אלבום של כאב מוחצן. פטרובר שר ב"עד שירד": "איך זה שאני אדם אחר/ כבר לא יוצא בקושי לחצר" בשיר שבו מתערבבים מציאות וחלום בעקבות טיול. רוצה להישאר המורד הצעיר, למרות הידיעה שזה נגמר. מודע למוות שמתקרב,מציאות שאינה משאירה מקום לתקווה ולחלום. הקונטרסט בין הצליל ההרמוני בפתיחה לדיסטורשני בהמשך הוא דוגמא למוסיקת רוק שאינה מכסחת רק לשם הכיסוח, אלא חותרת לאיזונים נכונים כדי לשדר שילוב של תחושה ותובנה.
אורית שחף מחפשת הצלה אצל "מישהו", תום מודיע שהוא "יותר לא נלחם" ונוגע במוות, במלחמות, באלוהים. ב"עברה שנה" חוזר פטרובר לפנטזיית נעורים, שמעלה אהבה ישנה שעדיין מקננת כטראומה. ב"בא לי להיות לבד" הוא זועק את נשמתו "לבד אני יודע אין עתיד אבל יש זמן" ומצטט בהברקה מ"וידוי" של אלכסנדר פן: "אם יהיה זה שנית/ אל יהיה זה אחרת".
היא שרה באנגלית על סוף יחסים – I Guess It's For You. על הפחד להיות שם, לברוח אל החופש שלה. נראה לה שבריחתה היא "גם בשבילו". גם אם אורית לא חוותה בפועל סיטואציה כזו, היא חשה אותה מתחת לעור. הזעקה שלה מגיעה ממקומות של בעתה. הטון השברירי בפתיחה לובש ממש של זעם נורא שמתגבר. קורעת את המיתרים כדי לשחרר את מה שמתפרץ. הצליל המהדהד בסיום נשמע כמו אפטר שוק של רעידת אדמה. גם Screaming You מתפתח מהשקט לסערה, והגיטרות נכנסות בעיתוי הנכון כדי להעצים את הדרמה. כאן אורית חושפת גוונים מדהימים בקולה. צלילי פסנתר נשזרים יפהפה. היא מבקשת עוד רגע של אהבה בעולם משוגע  בשיר "זוג יונים".
אין רגע שהסערה הדרמטית של "היהודים" שוככת, מגיעה עד שירת תחנונים של פטרובר ב – Son ("הלוואי והיית רואה את אהבת האין סוף שלי")
לפי "היהודים" החיים הם טראומה גדולה שמייצרת דרמה גדולה. אני מאמין לעוצמות האלו. אין כאן רגע של מריחה. אורית tt שחף ותום פטרובר הם רוקרים  ללא תנאי. נושאים את הגן הרוקרי האותנטי ביותר. יחידת הקצב אינה יכולה לפגר אחריהם. השבט היהודי הזה הוא זן רוק נדיר במקומותינו.

הרכב: אורית TT שחף – שירה, תום פטרובר – שירה, יהב ליפינסקי – תופים, ניר מימון – בס, עומרי אגמון – גיטרות, ערן מיטלמן – פסנתר וקלידים. עיבודים והפקה מוזיקלית: היהודים.

שירים: Sister, עד שירד, מישהו, יותר לא נלחם, I Guess It's For You, עברה שנה, Screaming You, בא לי להיות לבד, זוג יונים, Son, מדמיינת.

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן