כשיסמין לוי שרה על רעידת אדמה אישית, אי אפשר שלא להאמין לה. השיר הוא על מצב בלתי ניתן לשליטה, יחסים שיצאו מהאזור האינטימי והפכו נחלת הכלל, גרמו לטריפת הקלפים. עכשיו היא נמצאת מול ימים אסורים, ממשיכה לברוח.
יסמין לוי מעבירה את האוריינטציה האומנותית של הלדינו והפלמנקו לעברית, ועדיין אינה מוותרת על השפה הזרה. מאז ומתמיד – כשהיא שרה בלדינו ובספרדית, היא יסמין לוי הכי אותנטית. האם ערבוב שפות פוגם באיכות השיר? הגם שאינני מתלהב מחיבור של שתי שפות בשיר אחד, לי זה נשמע כמעט קוהרנטי, ועם זאת  הספרדית נשמעת רהוטה יותר. האם יסמין חצויה? האם היא מנסה לתפוס שתי ציפורים? אני לא חושד ביושרתה הזמרת. יסמין אינה קורצת לאירוויזיון. העוצמות הפנימיות מטפסות למיתרי הקול. היתרון שלה, שהיא חיה את השיר, אינה משאירה צל של ספק , שהיא מתכוונת למה שהיא שרה. העיבוד המשלב קצב פופ ונגיעות פלמנקו מעצים אותה.

זה היה כמעט צפוי/ משכת תחת רגליי את המעט שהיה/ יכולתי לראות את זה בא/ העדפתי שלא
זה לא היה  שפוי / רעידת אדמה שורפת תחת רגליי/ צבעים שהפכו לאפור / לא רציתי לחזור
שמועות… אנשים מדברים/ זה כבר לא בידיי אני רחוקה/ שמועות…..שדבקו בי/ שמועות וימים אסורים לפני      
מניחה את ראשי על הכר/ עייפה מהיום שעבר לאיטו/ שעות ארוכות חלפו / לא חשבתי אותך
זה טבע האדם, ידיים שחורות/ ולב צחור בצידן/ משאירה את הכל מאחור/ לא רציתי לחזור
Rumores, la gente que habla/ Ya no es en mis manos/ Ya estoy lejos de aqui/ Rumores, es la historia de mi vida
שמועות אנשים מדברים, זה טבע האדם/ כל חיי אני בורחת, שואלת עד מתי
Toda la, vida estoy coriendo/ Y me pregunto, hasta cuando sera