למי שעדיין אינו מבין שהחיים נמשכים גם אחרי החגים, באה שחף וולמן ואומרת: וואללה. אני מזהה חיים. המראות, הריחות, הצבעים. תעצרו, תתבוננו, תריחו, תרגישו. אידיאליזציה של החיים? כלומר – פתאום הכל טוב, הכל מושלם, תתעלמו מהפגמים.
הדואט של סגיב כהן ושחף וולמן אומר: יש מין תחושה כזו באוויר. לא שמחה, אלא טון נוגה, צליל של געגועים. למה האור שבוקע מהשיר מגיע מלנכולי? זהו כל היופי שבשיר: האור התחושתי נפתח אט אט כמו פציעת שחר ליום שמבשר – בואו נמשיך, כי יש בשביל מה. המנגינה, העיבוד היפה של אלון מוטקין והשירה המתכוונת מחזקים את התחושה הזו.

יש בחוץ חיים/ חנויות פתוחות/ מבטים כמהים/ יש בחוץ חיים/ רחובות הומים/ נוסעים, נוסעיםכל העיר לבושה בלבן/ מצעדי הפרחים הגיעו בזמן/ קפא המרוץ למרחקים ארוכים/ יש חיים גם אחרי החגים יש בחוץ חיים/ ילדים חולמים/ רכבות הרים/ יש בחוץ חיים/ מטוסים חולפים/ טסים, טסים
כל העיר לבושה בלבן/ מצעדי הפרחים הגיעו בזמן/ קפא המרוץ למרחקים ארוכים/ יש חיים גם אחרי החגים
מחלונות הבתים ריחות בישולים/ נעים בחוץ חם מבפנים/ החזאי אומר שעוד מעט סתיו/ והשרב נשבר כמוני עכשיו
כל העיר לבושה בלבן/ מצעדי הפרחים הגיעו בזמן/ קפא המרוץ למרחקים ארוכים/ יש חיים גם אחרי החגים 
יש חיים…