ההופעה

לאה שבת

תיאטרון תמונע ת"א
5/5

ליל רביעי. 15.9. ארבעים אלף ממלאים את יציעי איצטדיון רמת-גן. עוד מיליון מול המסכים. מכבי חיפה נגד ביירן מינכן. אותה שעה, רחוב שונצינו, אזור המוסכים של ת"א המקביל להמסגר, תמונע, עולה לאה שבת לבמה. הרחוב שקט. חניה בשפע. קהל שהגיע בשבילה. אחת, חמוטל בן-זאב, שהולכת אחריה ממופע למופע.
אתם מנחשים מה אני הולך להגיד עכשיו? הניצחון של הערב כולו שלה. של לאה. מי שלא הגיע הפסיד. מכבי חיפה תחכה.
תשאלו: מה אתה משווה ערב של זמרת לליגת האלופות? נכון – עולמות שונים, אבל גם מוסיקה מביאה את האלפים, לאצטדיונים, לפארקים. לאה לא תגיע לפארקים, וטוב שכך. לי היתה התחושה הטובה שהגעתי אל לאה שבת במקום הנכון, בשעה הנכונה. בשלישי, 15.9 רחוב שוונצינו ת"א, ניצחה לאה שבת את מכבי חיפה. ולא באחד אפס קטן. הרבה יותר.
"אהבה אוהבת אהבה", בפתיחה, "בגלל הרוח", "רק החיים" בסיום. מחזירה את "השיר שיביא לך אהבה" מגלי עטרי אליה. זה שיר של לאה. איזה ניצחון.
כשנכנסת השבת. יפת-נפש היא. אבל אינה שרה דווקא ליפי נפש. פשטותה יפה. עממיותה כובשת. המיית ליבה.
בין השירים – היא השכנה שממול. יש לה סיפורים קטנים כאלה, כאילו "לא חשובים". והיא מקשקשת בקטנות. הכאילו להיות אצלה בסלון. תביאו לה את התיק כי שם נשארו משקפי הקריאה שלה.
הבייביסיטר שלה צלצלה רגע לפני ההופעה, סיפרה לה שהפיתה שהכינה לילדה נשרפה יחד עם המיקרו. לא בעיה? כן, לפעמים החיים מתגנבים גם באמצע ההופעה.
מספרת בדיחות קלילות בגובה העיניים בין השירים. אווירת סבבה. יחסי אהבה עם הנגנים. רגליים חזק על האדמה. דוגרית, עממית. בלתי אמצעית. לא-עושה-חשבון.
אבל כשהיא עוצמת עיניים, מתנתקות הרגליים, היא עפה למקום אחר, איזו חתיכת שמיים. חתיכת נשמה. אם יש זמרת נשמה מקומית, לא קשה להתלבט במי לבחור.
חספוס בלעדי שבא מבפנים ומתלבש על מיתרי הקול. משפט שעל הנייר נשמע פשוט-נדוש, אצלה הופך  לאמת צרופה. אהבה, חיפושים, געגועים, שאלות בסיס. תום ילדות מול ספקות בגרות. חיפוש האור בקצה המנהרה. בלי טיפת מניירה, בלי להתחנחן.
כמעט כמו ברוב מופעיה בעבר, חסרו כלים אקוסטיים כחליל ואקורדיון, אבל עם הריתם סקשן הזה, מנשבת איזו רוח חדשה. ומה שהכי הכי, כמו פעם כמו תמיד –  מגיעות עוצמת ההבעה, שירת הנשמה, שהופכת את המנגינה והמילים למשהו שבעצמותיה. ויש רוק בהופעה. יש קצב טוב. יש וייב.
כמה פעמים כתבתי את המילים האלו על לאה שבת, אבל תמיד יש תחושה שהפעם זה קצת יותר. לא צריכה להמציא את עצמה מחדש. שתישאר ככה, שבת המלכה.

איציק יונה: גיטרות, מיכה מיכאלי – בס, מיכל רהט – תופים, ורד פיקר – קלידי והפקה מוסיקלית.

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

4 תגובות

  1. מופע מהלב והנשמה…נגנים נפלאים. מתופפת מלכת עולם!!!
    תודה על ערב מיוחד ערב של אהבה♥
    חינתי

  2. אני הייתי ונהניתי אכן כול מילה בסלע .. אחלה נגנים אחלה דרייב אחלה אנרגיות ..
    רוצו..

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן