זה כל כך אריאל זילבר, שאפשר לחסוך ביקורת. סיפור שהיה כך היה: זילבר טיפס לעליית הגג, וגילה על קסטה ישנה שיר שנכתב בשנות השישים ע"י הפזמונאי והמלחין שמוליק צ'יזיק שנפטר ב-1987. על הנייר זה כמעט כלום. היה טוב. בילינו. הכל נגמר. מה קרה לאהבה? זהו. לצ'יזיק, הפזמונאי, לא היה ראש לטקסטים מורכבים. הוא סמך על צ'יזיק המוסיקאי ועל אריאל זילבר – שייקחו את הפשטות הזו למחוזות קליטים ומאירי פנים.
האהבה נגמרה, אבל שום אסון. אין התרפקות, אין טרגדיות, שלא לדבר על עצב. הטקסט והמוסיקה – על גבול התמים-מחופף-מבודר-זרוק, כמו בלהיטים אחרים של צ'יזיק את זילבר. העיבוד נתן לשיר טאץ' סיקסטיז עם ההרמוניות של אז והקולות הגבוהים. במקום לבכות על סוף האהבה, אנחנו מצטרפים בשמחה לאווירת שנות השישים השובבות. היה להם טוב. עכשיו פרק חדש. למה להיזכר ולהצטער, כשאפשר לכייף?
היה לנו טוב – היה כל כך טוב
היינו ביחד כל הזמן
יצאנו הרבה – בילינו יפה
פתאום הכל תם ונשלם (הכל עצוב כאן ונשבר)
אנ' לא יודע מה קרה
אבל זה לא מה שהיה
לאן פנתה אהבתנו האם אי פעם היא תחזור
לאן פנתה אהבתנו האם יש טעם עוד לזכור
תגובה אחת
שיר גדול
אמן דגול