סיכום דרך שבינו לבינה מנקודת מבטו שמכוונת עתיד של אור מחודש. יש הארות. יש הערות. יש תובנות. יש מסקנות. יש תקוה. הרומנטיקן של ימינו אינו משתפך. הוא מלחין את מלנכוליותו. המנגינה ועיבוד האווירה משרתים את הנרטיב. אני מתגעגע לאהבתי, שר ליאור (קיצר שמו מליאור דוידי) ומאידך מפוקח דיו כדי לבחון דברים ברטרוספקטיבה.
ההתפקחות מולידה רצון לצאת למסע  שישחזר את ריגושי ההתחלה. לא תמיד היתה אידיליה. הרגיש בין "אבוד" ל"מאוהב". הגעגועים בקולו המתכוון של ליאור עטופים באלקטרוניקה פונקציונאלית, שמייצרת יותר מאשר אווירה אלא גם תחושת עומק זמן. הטון בקולו משדר אמת, מגיע ממקום שמתחת למיתרי הקול. הקליפ אינו מיתחכם. הוא מכוון ישירות לזמר, לתחושתו ולתובנתו, בלי פעלולים, מסלול ישיר אל המסע המחודש.

רק דבר אחד אני רוצה/ לקחת למסע הזה שלנו/ שנלך עד הקצה/ מחובקים כמו בהתחלה
ופה הכל תמיד זמני/ אז מצאנו ת'מקום שהוא שלנו/ אין סופות וזה סופי/ תגידי מה עשינו עד עכשיו
ולא תמיד ראיתי שמש מעלינו/ שנים שאני ככה, שנים שאני ככה/ בין אבוד למאוהב אבל בינינו/ רציתי רק אותך
זוכרת שהיינו מדברים/ על בית שהיה ונעלם לי/ ואיך הספקת עוד להכיר/ את האישה שאהבה אותי כמו בן
והחיים בתל אביב/ מסתור מהאמת או מה חשבנו/ לאושר יש תמיד תקציב/ תגידי מה עשינו עד עכשיו
ולא תמיד ראיתי שמש מעלינו/ שנים שאני ככה, שנים שאני ככה/ בין אבוד למאוהב אבל בינינו/ רציתי רק אותך
ולפעמים איבדתי ת'דרך/ שנים שאני ככה, שנים שאני ככה/ הכל הרגיש ליד, הכל בערך/ עכשיו אני איתך
על רגעים קטנים שלא שכחנו לחגוג/ על מלאכים שומרים שיש מעלינו/ על משמעות אחת במיליוני חתיכות
על מדינה קטנה וחלומות גדולים/ שלא נפסיק להסתכל בעיניים/ ועל תקווה אחת, שנשאר קרובים
ולא תמיד ראיתי שמש מעלינו/ שנים שאני ככה, שנים שאני ככה/ בין אבוד למאוהב אבל בנינו/ רציתי רק אותך.
ולפעמים איבדתי ת'דרך/ שנים שאני ככה, שנים שאני ככה/ הכל הרגיש ליד, הכל בערך/ עכשיו אני איתך