החיים אצלנו ממש יפים. מה רע. מדינה ללא בעיות. חיים חבל"ז. אפשר לנסח אחרת: הרוב לא רוצים לשמוע בעיות. מה שמעניין זה – מה שנכון לרגע זה. גם אביהו פנחסוב ומרקיסיו בונים את מועדון הקצב שלהם על המסר הזה: "פני מקום לשמש העולה להדליק אתת הנשמה" הם מבקשים בראשון מבין שמונת השירים. נלך על ראש שמח, ראש בעננים, נשאיר גם משהו לרגליים גם בריקודי מעגלים. הופ, הופ, הופ.
מילא הטקסטים הפשוטים שאינם מתיימרים ליותר ממה שהם, אבל כשמריקסיו, מהיוצרים הבולטים בהרכב, מנסה להתפלסף בשיר "פירורים" – על מסלול חייו של אדם ש"נולד אל תוך משאלותיו", חשים את השרבוט – חיפוש מילים יפות ומטפורות שלא נדבקות. השירה והמוסיקה ממש לא עוזרים לטקסט להתבהר. הצליל היווני במקרה הזה מתבזבז על המילים, והמילים – פספוס והחמצה.
הטקסטים – הצד החלש של הלהקה. הכתיבה אינה קוהרנטית, מריקסיו ואביהו פנחסוב "רושמים מילים" בשליפות לא מבוקרות. ב"מתעתעת" יוצא הגבר בשליחות האישה לקנות ירקות, ותוך כדי הסתובבות ברחובות הוא שר על היחסים בינו ובינה: "אני לא מחפש פתרונות מהירים/ אני מקשיב ומוכן לקבל הסברים/ אני תמיד פתוח לקבל ביקורת בונה/ את תשבי לידי תחייכי ותביאי נשיקה". זה אמור להיות שיר? המוסיקה – רוק בקצב תימני בשירה וולגארית. שיר שאוציא ממני חשק להמשיך עם המועדון.
במועדון מנסים בעיקר לחגוג. הפעם צירפו את טריפונס ב"כל מה שאני צריך". מה צריך? – להישאר בבית לצידה. לא מוצא שום סיבה להסתובב בחוץ, נזכר בנשיקה הראשונה שלהם. טקסט חבוט, משעמם, סתמי, אבל במוסיקה – המועדון ממשיך בחאפלה, מזליפים מעט אקצנט יווני, שזה יישמע יותר "ים תיכוני". גם קרולינה הוזמנה ל"שמח שעזבת" – סלואו של המאהב ששמח שאהובתו עזבה, אך בלילות מקווה שתחזור. הדואט – לא יותר מגימיק. יותר ניצול שמה לשיר קטן.
"הכל אצלי בסדר ולא חסר לי כלום" – גם כאן מסוג השירים של שמח לשם שמח. לא הרבה מעבר. קח דף שרבט משהו, תמציא כמה פראזות מוסיקליות לכפיים ולרגליים. תעבה בתזמור שופע. גם בז'אנר הים-תיכוני, נהרות השירים הולכים לים השמח הבלתי סופי, והים לעולם אינו מלא. מועדון הקצב של אביהו פנחסוב הולך לשם. הוא נוסע מת"א לחיפה, מרגיש את הבריזה מאוורר את הראש, יודע לאן לחזור, ושלא תדאג אפילו אם הוא "קצת התפזר" – שזה מה? לא חשוב. העיקר שתאיר לו את הלב. די עם הטקסטים האלה שנגועים בשובניזם גברי מקובל. . אתה יכול "להתפזר" אבל דאג שהיא תחכה לך ותאיר ל ת'לב. הגיע הזמן לצעד אחד לפחות קדימה. אין כאן כלום. כמו הטקסט גם המוסיקה מבוססת על מנגינה כחושה, קצב פאנקי גרובי ים תיכוני מזיז עם הרבה ני ניי ניי ניי, בעיבוד לדרבוקות ונשיפה. ראש קטן, ראש ריק. איך אמרנו שמח לשם שמח. את זה יש למועדון הקצב בשפע.
שירים: ימים יפים, מתעתעת, כל מה שאני צריך – עם טריפונס, שמח שעזבת – עם קרולינה, לא חסר לי כלום, פירורים, טיפה קטנה של אמונה – עם חיים משה וגיא מר, באתי אלייך. בונוס: Sweet Child O' Mine
מועדון הקצב של אביהו פנחסוב: אביהו פנחסוב – שירה, חיים רומנו – בוזוקי, איזי בן טובים – פסנתר, ניצן אייזנברג – בס, ניר טייב – כלי נשיפה, יפתח שחף – גיטרות, יאיר צברי – פרקשן ושיר, טל כוכבי – תופים
