מזלי ימין

מזלי ימין נגד עטרה אבו

X פקטור ישראל

מחנה אימונים עם דודו איבגי, שני חזן, לימור אזולאי, מזלי ימין, עטרה אבו, לבי, יוסי שטרית, האלמונית, קלוז אפ
/5

גם הטריקים והמניפולציות להעצמת הסקרנות והמתח כבר אינם עוזרים להפיג את השעמום, שנמתח ונמתח, כאילו הצופה צריך לעבוד שעות נוספות וגם לחטוף אינספור פרסומות. "מחנה האימונים" הזה מייגע ברמות.
דוגמא: עברי לידר החליט שעטרה אבו ומזלי ימין "יושבות על אותה משבצת", מה ש"יוצר בעיה", לדבריו, כאילו הן אשמות במשהו.
למה התכוון? אין לי מושג. למרות שבין השתיים אין כל דמיון (חיצוני, פנימי, קולי) החליטו כי עליהן להתמודד על "אותה משבצת", ושלחו אותן להכין את "כשהלכת", המוכר משירי מיימון לדו-קרב. אני לא מאמין שהדו-קרב הזה הוא רעיון של השופטים. גם כאן ניצח אלוהי הרייטינג. מכל מקום – ההתמודדות בין השתיים הוכיחה, כמה הן אינן שייכות לאותה משבצת. סגנונותיהן שונים כרחוק כדור הארץ מהכוכב פלוטו. מזלי הסתלסלה עם השיר למגרש המזרחי. עטרה אבו שרה בטון ובסגנון אחר לחלוטין. מי שהכניסן לאותה משבצת, כתירוץ לדו קרב הזה – יותר הטעה  מאשר טעה. אגב, ההתמודדות ממש לא הכריעה ביניהן. שתיהן עלו.
מחנה אימונים? שום אימונים. אודישנים לכל דבר, כמו בשלב הראשון, רק בלי ה"כן" וה"לא", ועם עשרות מועמדים, ששתי תכניות אינן יכולות להכיל, מה שהופך את החלק הזה למרתון לא מעניין של דילוגים על פני רוב האודישנים, כי אין זמן להציג את כולם. אפילו את שמות השירים אין מציגים במקרים רבים. עשר-חמש עשרה שניות, והלאה. נותנים עדיפות מסך בעיקר למתמודדים, שמביאים סיפור, שאפשר לפרוש בחלקים לאורך הפרק, כמו ה"אלמונית" החרדית במשקפי השמש שרוצה להיות כוכבת פופ, סיפור האהבה השכונתי של הזוג דודו איבגי ומזלי ימין. אם אין לך סיפור טוב – סביר שהאודישן שלך על המסך יצטמצם למספר שניות, גם אם הוא מצוין.
שולחן השופטים: שירי מימון מתעקשת להשוות את שלישיית הבנות Close Up  ללא פחות מאשר Destiny's Child, להקת הבנות האמריקאית המהוללת של שנות התשעים עם ביונסה נואלס, קלי רולנד ומישל ויליאמס. לא האמנתי למשמע  אוזני. סוג של הזיה. מהגובה הזה ירד במאי התוכנית לגובה רצפה להראותה מקנחת אף, תוך הגברת ווליום. שירי הסבירה לעברי לידר, כי ככה מקנחים אף לפי הוראות המורה לפיתוח קול, רחל הוכמן. מה היינו עושים ללא האינפורמציה הזו? נו טוב, גם  מפיקי התוכנית מרגישים מה-זה-משועממים.

ביצועים נבחרים: דודו איבגי – "שיר לערב חג", קלוז אפ – Call Me, שני חזן – The Only Exception, לימור אזולאי – "עכשיו קרוב", מזלי ימין – "כשהלכת", עטרה אבו – "כשהלכת", ליבי – Wild Horses, האלמונית – Don't You Remember, יוסי שטרית – "בזמן אחר"

וידיאו: דוד איבגי – "שיר לערב חג"

 

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

2 תגובות

  1. לרונן

    השיר של "האלמונית" אכן נבחר על ידי לאחד הטובים של הערב (ראה רשימה למטה) עם זאת לא חייבים להיסחף. יש כאן ניסיון של מפיקי הערב לבנות סיפור של זמרת מאחורי משקפי שמש באוריינטציה של תוכנית ריאליטי, בהתאם לכך – אני מתייחס לכל הסיטואציה. שתסיר את המשקפיים, שתזדהה כשאר המתמודדים, ואז נוכל לעסוק בה נטו-נטו.

  2. אדון יוסי היקר! מקווה שלפעמים אתה קורא את התגובות..כמו שאנחנו טורחים כאן לקרוא ולהגיב קצת לכתבותייך. ראשית יש הרבה דברים נכונים בדברייך…ואני מכבד את מעמדך כמבקר מוסיקה,ששמעת ועשית דבר אחד או שניים בחייך. אבל בכתבה הזו ממש חורה לי וצורם לי…שהביקורת שלך הופכת להיות ממש לא רלוונטית,רדודה, ואפילו ממש ירידה לרמת כיתה א' !!! ולמה? מכיוון שאתה מזכיר את אחת הזמרות היותר מרעננות, עם איכות ווקאלית וייחוד קולי שלא דומה למתחרותיה בתחרות הזאת בינתיים..(וזה כמובן לדעתי..כמוסיקאי ששמע זמרות בחו"ל)…ואני מדבר על האלמונית! שלקולה יש סאונד שעשויות ממנו הזמרות הגדולות..(ולא רק בישראל). ובמקום להתייחס לביצוע שלה כמו שאר המתמודדים…אתה נצמד בחוסר מקצועיות משוועת לטפל ולא לעיקר!!! מה קרה? כואב לך שהיא חרדית? או שמא המשקפיים? מה אתה מתעלם מהאיכות שלה והרגש שהיא מביאה בשירה שלה? באת להעיר על סיפורי מתמודדים…? או הביצועים שלהם? מה קרה? לרוז לא היה סיפור? אז למה אצלה הכל היה בסדר? כולה משקפי שמש! תהייה מקצוען! פספסת ביקורת אמיתית שמתייחסת על ביצוע נטו!!! פשוט תגיד שהיא גרועה! אבל חלאססס עם הכיתה א' הזאת!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן