חוזה פליסיאנו צילום יוסמיוסיק

מינונים מחניפים

המוסיקה של חוזה פליסיאנו

/5

בסדרת כוכבים מן העבר הממשיכים לזרוח גם חוזה פליסיאנו חזר להזכיר שבגיל 75 הכל נמשך כרגיל. קאמבק נצחי. לא מתווכחים עם אייקונים. שמעתי אותו שלוש פעמים בישראל. לפי דעותיו – כמעט ציוני, מקדש אתת הדמוקרטיה בישראל.  וירטואוז גיטרה וזמר נשמה שמופיע כבר למעלה מ-45 שנה.
מי שכונה "הריי צ'ארלס של המוסיקה הלטינית"ממשיך להגיש תערובת להיטי פופ, רוק מוסיקה לטינית וקטעים קלאסיים עם קטעי קישור שנשמעים  החנפה אפילו מוגזמת ודביקה לאגו של הקהל הישראלי.
המוסיקה תערובת הזו של ספרדית ואנגלית, שילובים של ישן וחדש, פופ וקלאסי, שירים מקוריים וקאברים. קולו עדיין חזק, וגם נגינתו המסוגננת באקוסטית מסחררת כתמיד. בטח שהוא ממוסחר בהיבט הרפרטוארי של זמר שיודע את נפש קהלו ואת חולשותיו הנוסטלגיות:   פליסיאנו מספק תמהיל מבוקש, במינונים מחניפים, אבל כשזה פליסיאנו, זה כמעט נסלח, ההתרפקות מענגת ואפילו מעוררת צימרורים. האיש ורסטילי בטבעו, עובר בקלות מסגנון לסגנון פונה  לקהל מתרפק שמגיע  לשמוע אוסף להיטי עבר. אצלי חוזה פליסיאנו נשאר זיכרון עמום מהשישים-שבעים, שמצליח בדוחק לעורר ריגושים מחודשים.

Preludio Azteca Instrumental

California Dreamin

Rain

Light My Fire

It's All Right Mama

CheSera/QueSera

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן