מיקי גבריאלוב שר שושנה דמארי במסגרת פרויקט מוסיקלי המציין 10 שנים למותה של מלכת הזמר. "לילה לילה" שוכן כבר ימים ולילות רבים בפנתיאון של הזמר העברי, אבל יורד משם לערבי זמר של "שירי ארץ ישראל" עם שירונים פתוחים. מיקי גבריאלוב שר אותו בערב יום הולדתה של שושנה דמארי בהיכל התרבות לפני 15 שנה. השנים החולפות מעצימות געגועים למה שהיום נשמע מעין פולקלור מקומי , ואין כמו הצירוף נתן אלתרמן את מרדכי זעירא לייצר משהו שטבוע בו חותם ישראלי.
שיר ערש שדוברו מנסה להרגיע, למרות ליל סערה ומלחמה: את יכולה לכבות הנר וללכת לישון, למרות האסונות: האהובים והרעים מתים בשל  פגעי הטבע ואירועי הזמן (מלחמה). הציפייה לשובם של הרעים אינה מתגשמת והדרך נשארת ריקה.
השיר הולחן בשנת 1946 הוא  בוצע לראשונה בתכנית מס' 14 של תיאטרון "לי לה לו" בשם "רק למבוגרים" (בכורה 4.2.1948) על-ידי שושנה דמארי. ההקלטה התרחשה ב-1959. בעיבוד החדש, שומעים צירוף יפה של בוזוקי בנגינת חיים רומנו והגיטרה הקלאסית שמיקי גבריאלוב פורט בה, כדי להעניק לשיר את הפינה האינטימית החמה שלו.

לַיְלָה, לַיְלָה, הָרוּחַ עוֹבֶרֶת,
לַיְלָה לַיְלָה, הוֹמָה הַצַּמֶּרֶת,
לַיְלָה לַיְלָה, כּוֹכָב מְזַמֵּר,
נוּמִי, נוּמִי, כַּבִּי אֶת הַנֵּר.
נוּמִי, נוּמִי, כַּבִּי אֶת הַנֵּר.

לַיְלָה לַיְלָה,
נוּמִי, נוּמִי, כַּבִּי אֶת הַנֵּר.

לַיְלָה, לַיְלָה, עִצְמִי אֶת עֵינַיִךְ,
לַיְלָה, לַיְלָה, בַּדֶּרֶךְ אֵלַיִךְ,
לַיְלָה, לַיְלָה, רָכְבוּ חֲמוּשִׁים,
נוּמִי, נוּמִי, שְׁלֹשָׁה פָּרָשִׁים.
נוּמִי, נוּמִי, שְׁלֹשָׁה פָּרָשִׁים.

לַיְלָה, לַיְלָה,
נוּמִי, נוּמִי, שְׁלֹשָׁה פָּרָשִׁים.

לַיְלָה, לַיְלָה, אֶחָד הָיָה טֶרֶף,
לַיְלָה, לַיְלָה, שֵׁנִי מֵת בַּחֶרֶב,
לַיְלָה, לַיְלָה, וְזֶה שֶׁנּוֹתַר,
נוּמִי, נוּמִי, אֶת שְׁמֵךְ לֹא זָכַר.
נוּמִי, נוּמִי, אֶת שְׁמֵךְ לֹא זָכַר.

לַיְלָה, לַיְלָה,
נוּמִי, נוּמִי, אֶת שְׁמֵךְ לֹא זָכַר.

לַיְלָה, לַיְלָה, הָרוּחַ גּוֹבֶרֶת,
לַיְלָה, לַיְלָה, הוֹמָה הַצַּמֶּרֶת,
לַיְלָה, לַיְלָה, רַק אַתְּ מְחַכָּה,
נוּמִי, נוּמִי, הַדֶּרֶךְ רֵיקָה.
נוּמִי, נוּמִי, הַדֶּרֶךְ רֵיקָה.

לַיְלָה, לַיְלָה,
נוּמִי, נוּמִי, הַדֶּרֶךְ רֵיקָה.